מאמר לימודי 14
מתקפה באה מהצפון!
”אומה עלתה על ארצי” (יואל א׳:6).
שיר 7 יהוה עוזנו
סקירה מקדימהa
1. באיזו שיטת לימוד השתמשו אח ראסל ועמיתיו, ומדוע שיטה זו הייתה יעילה?
לפני יותר ממאה שנה אח צ׳. ט. ראסל ועמיתיו, קבוצה קטנה של תלמידים של דבר־אלוהים, החלו להתאסף יחדיו. הם רצו לבדוק אם יוכלו להבין מה באמת מלמד המקרא באשר ליהוה אלוהים, ישוע המשיח, מצב המתים והכופר. שיטת הלימוד שלהם הייתה פשוטה. מישהו העלה שאלה ולאחר מכן בחנה הקבוצה כל אחד מהפסוקים הקשורים לנושא. לבסוף, הם העלו את ממצאיהם על הכתב. תודות לברכת יהוה, אותם גברים משיחיים ישרי לב גילו אמיתות מקראיות בסיסיות רבות שאנו מוקירים עד ימינו אנו.
2. מה עלול להוביל אותנו למסקנות שגויות כשאנו מנסים להבין נבואה מקראית?
2 אולם כפי שהתברר לאותם תלמידים עד מהרה, קיים הבדל גדול בין ללמוד מה מלמד המקרא על נושא דוקטרינרי מסוים, לבין להבין נכונה משמעות של נבואה מקראית. מדוע? קודם כול, פעמים רבות נבואות מקראיות מתבהרות לחלוטין בעת התגשמותן או לאחר התגשמותן. אך יש גורם נוסף. כדי להבין נבואה בצורה נכונה עלינו בדרך כלל לבחון את הקשרה. אם נתמקד רק בהיבט אחד של הנבואה ונתעלם מכל השאר, אנו עלולים להגיע למסקנה שגויה. במבט לאחור נראה שזה מה שקרה עם הנבואה בספר יואל. הבה נבחן נבואה זו ונראה מדוע יש צורך בשינוי בהבנתנו הנוכחית.
3, 4. כיצד הבנו עד כה את הנבואה ביואל ב׳:7–9?
3 קרא יואל ב׳:7–9. יואל מנבא שמכת ארבה תהרוס את ארץ ישראל. חרקים חמדנים אלה, ששיניהם שיני אריה ומלתעותיהם מלתעות לביא, יזללו כל שנקרה בדרכם (יואל א׳:4, 6). במשך שנים רבות ייחסנו נבואה זו באופן סמלי לדרך שבה משרתי אלוהים, בדומה לנחיל ארבה שלא ניתן לעצרו, משתתפים בפעילות הבישור. הבנו שלפעילות זו השפעה הרסנית על ’הארץ’, כלומר האנשים הנתונים לשליטתם של מנהיגי הדת.b
4 הבנה זו נראית נכונה אם קוראים רק את הכתוב ביואל ב׳:7–9. אולם אם נבחן נבואה זו בהקשרה, ניווכח שיש להבין אותה אחרת. נדון כעת בארבע סיבות לכך.
ארבע סיבות לשינוי
5, 6. איזו שאלה עולה מבחינת הכתוב (א) ביואל ב׳:20? (ב) ביואל ב׳:25?
5 ראשית כול, שים לב להבטחתו של יהוה באשר למכת הארבה: ”את [הארבה] הצפוני ארחיק מכם” (יואל ב׳:20). אם הארבה מסמל את עדי־יהוה המצייתים לצו של ישוע לבשר ולעשות תלמידים, איזו סיבה יש ליהוה להבטיח שהוא ירחיק אותם? (יח׳ ל״ג:7–9; מתי כ״ח:19, 20) אין ספק שיהוה אינו מרחיק את משרתיו הנאמנים, אלא משהו או מישהו המאיים על עמו.
6 שנית, תן דעתך לכתוב ביואל ב׳:25. שם אומר יהוה: ”אפצה אתכם על השנים אשר אכלו נחיל הארבה, הארבה חסר הכנפיים, הארבה הרעבתני והארבה הזללני, צבאי הגדול אשר שילחתי בקרבכם”. שים לב שיהוה מבטיח ’לפצות’ על הנזק שגרם הארבה. אם הארבה מסמל את מבשרי המלכות, יוצא מכך שהמסר שאותו הם מכריזים מסב נזק. אך מסר מציל חיים זה יכול למעשה להניע חלק מהרשעים לחרטה (יח׳ ל״ג:8, 19). איזו ברכה הוא יכול להיות עבורם!
7. מה חשיבות המילים ”אחרי כן” ביואל ב׳:28, 29?
7 קרא יואל ב׳:28, 29. תן דעתך לסיבה שלישית — רצף האירועים המוצגים בנבואה. האם שמת לב שיהוה אומר: ”אחרי כן אשפוך את רוחי”, כלומר לאחר שהארבה השלים את משימתו? אם הארבה אכן מסמל את מבשרי מלכות אלוהים, איך ייתכן שיהוה שופך עליהם את רוחו לאחר שסיימו לתת עדות? ובכן, האמת היא שללא עזרתה של רוח קודשו העוצמתית של אלוהים, הם לעולם לא היו יכולים להמשיך לבשר במשך עשרות שנים חרף רדיפות ואפילו איסורים על פעילותם.
אח ג׳. פ. רתרפורד ומשוחים אחרים הכריזו באומץ על משפטי אלוהים נגד סדר עולמי מרושע זה (ראה סעיף 8)
8. את מי מסמל הארבה המתואר בספר ההתגלות ט׳:1–11? (ראה תמונה בעמוד השער.)
8 קרא ההתגלות ט׳:1–11. הבה נבחן כעת את הסיבה הרביעית. בעבר קישרנו בין מכת הארבה המתוארת בספר יואל לבין פעילות הבישור שלנו בשל נבואה דומה המופיעה בספר ההתגלות. נבואה זו מתארת נחיל חגבי ארבה שפניהם פני אדם ו”מעין כתרים ככתרי זהב” על ראשיהם (ההת׳ ט׳:7). הם מייסרים את ”בני האדם [אויבי אלוהים] אשר אין להם חותם אלוהים על מצחם” למשך חמישה חודשים, תוחלת החיים הממוצעת של הארבה (ההת׳ ט׳:4, 5). נראה שנבואה זו אכן מתארת את משרתיו המשוחים של יהוה. הם מכריזים באומץ את משפטי אלוהים נגד סדר עולמי מרושע זה, וכתוצאה מכך גורמים לתומכיו אי־נעימות רבה.
9. אילו הבדלים משמעותיים קיימים בין הארבה שראה יואל לבין הארבה שתיאר יוחנן?
9 יש להודות שקיימים קווי דמיון בין הנבואה בספר ההתגלות לבין זו שבספר יואל. אולם קיימים גם מספר הבדלים משמעותיים. חשוב על כך: בנבואת יואל הארבה מחריב את הצמחייה (יואל א׳:4, 6, 7). בחזון יוחנן נאמר לארבה ”שלא להזיק לצמחיית הארץ” (ההת׳ ט׳:4). הארבה שראה יואל מגיע מהצפון (יואל ב׳:20). הארבה שראה יוחנן יוצא מהתהום (ההת׳ ט׳:2, 3). הארבה שמתאר יואל מורחק. הארבה בספר ההתגלות אינו מורחק, אלא מורשה לסיים את מלאכתו, ואין שום סימן לכך שהוא מעורר את מורת רוחו של יהוה. (ראה התיבה ”נבואות על הארבה — דומות אך שונות”.)
10. הזכר דוגמה מקראית התומכת בכך שהארבה שתיארו יואל ויוחנן יכול לסמל דברים שונים.
10 הבדלים משמעותיים אלה בין שתי הנבואות מובילים אותנו למסקנה שהן אינן קשורות זו לזו. האם מסקנתנו היא שהארבה המתואר בספר יואל אינו אותו ארבה המוזכר בספר ההתגלות? אכן כן. אין זה נדיר שלמונח סמלי במקרא יש משמעויות שונות במצבים שונים. לדוגמה, בספר ההתגלות ה׳:5 מכונה ישוע ”האריה משבט יהודה”, בעוד שבפטרוס א׳. ה׳:8 מתואר השטן כ”אריה שואג”. לאור הנקודות שבהן דנו והקשיים שהועלו, עלינו למצוא הסבר אחר לנבואת יואל.
מה הוא מסמל?
11. אילו רמזים באשר לזהות הארבה מספק הכתוב ביואל א׳:6 ו־ב׳:1, 8, 11?
11 בחינה מעמיקה של נבואת יואל בהקשרה חושפת שהנביא חזה מתקפה צבאית (יואל א׳:6; ב׳:1, 8, 11). יהוה אמר שישתמש ב’צבאו הגדול’ (חיילי בבל) כדי להעניש את בני ישראל הממרים (יואל ב׳:25). הצבא הפולש מכונה בצדק ”הצפוני” מפני שהבבלים יפלשו לישראל מכיוון צפון (יואל ב׳:20). צבא זה מדומה לנחיל ארבה מאורגן היטב. באשר אליו אמר יואל: ”כל [חייל] מתקדם במסלולו. ... אל תוך העיר ממהרים, על החומה רצים. על הבתים מטפסים, בעד החלונות נכנסים כגנב” (יואל ב׳:8, 9). התוכל לדמיין זאת במחשבותיך? בכל מקום יש חיילים. לא ניתן למצוא מסתור. איש אינו יכול להימלט מחרב הבבלים!
12. כיצד התגשמה נבואת יואל על הארבה?
12 בדומה לארבה, הבבלים (או הכשדים) פלשו לירושלים ב־607 לפה״ס. במקרא נאמר: ”מלך הכשדים, אשר הרג את בחוריהם בחרב... לא חמל על בחור ובתולה, זקן וחלש. את הכול נתן אלוהים בידיו. הוא שרף את בית האלוהים, ניתץ את חומת ירושלים, שרף באש את כל מגדליה המבוצרים והשמיד את כל דברי הערך” (דה״ב ל״ו:17, 19). לאחר שהבבלים פלשו לארץ והשמידו אותה, הדבר היחיד שהמתבוננים מן הצד היו יכולים לומר הוא: ”זו שממה ללא אדם ובהמה, והיא ניתנה ביד הכשדים” (יר׳ ל״ב:43).
13. הסבר את משמעות הכתוב בירמיהו ט״ז:16, 18.
13 כ־200 שנה לאחר שניתנה נבואת יואל השתמש יהוה בירמיהו כדי לנבא דבר נוסף על מתקפה זו. הוא אמר שיתנהל מצוד יסודי אחר אותם בני ישראל שביצעו מעשים מרושעים — מצוד שיביא ללכידתם. ”’הינני שולח וקורא לדייגים רבים’, מכריז יהוה, ’והם ידוגו אותם. ואחרי כן אשלח ואקרא לציידים רבים, והם יצודו אותם על כל הר ועל כל גבעה ומנקיקי הסלעים. ... אשלם את הגמול המלא הראוי לעוונם ולחטאם’”. לא הימים ולא היערות יוכלו להסתיר את בני ישראל חסרי החרטה מפני הפולשים הבבלים (יר׳ ט״ז:16, 18).
שיקום
14. מתי התגשם הכתוב ביואל ב׳:28, 29?
14 בנימה חיובית יואל מוסר כעת מסר של שיקום. הארץ שוב תהיה פורייה (יואל ב׳:23–26). ואז, בשלב מסוים בעתיד, שפע של מזון רוחני יהיה זמין. ”אשפוך את רוחי על כל בשר” אומר יהוה, ”וינבאו בניכם ובנותיכם... וגם על עבדיי ועל שפחותיי אשפוך את רוחי” (יואל ב׳:28, 29). רוח אלוהים לא נשפכה על בני ישראל מייד כאשר שבו למולדתם מבבל. הדבר אירע מאות שנים מאוחר יותר, בחג השבועות שנת 33 לספירה. מניין לנו?
15. איזה שינוי ערך פטרוס בכתוב ביואל ב׳:28, על־פי הכתוב במעשי השליחים ב׳:16, 17, ועל מה מצביע הדבר?
15 בהשראת אלוהים ייחס השליח פטרוס את הכתוב ביואל ב׳:28, 29 למאורע מדהים שהתרחש באותו חג שבועות. בערך בשעה תשע בבוקר נשפכה רוח הקודש באורח נס, מה שהניע את מי שקיבלו אותה להתחיל לדבר ”על גדולות אלוהים” (מה״ש ב׳:11). בהשראת אלוהים השתמש פטרוס בניסוח שונה במעט כשציטט את נבואת יואל. האם שמת לב לשינוי? (קרא מעשי השליחים ב׳:16, 17.) במקום להתחיל את הציטוט במילים ”אחרי כן”, פטרוס אומר: ”באחרית הימים” — בהקשר זה, אחרית הסדר היהודי — תישפך רוח אלוהים על ”אנשים מכל הסוגים”. הדבר מצביע על כך שזמן רב חלף לפני שהתגשמה נבואתו של יואל.
16. איזו השפעה הייתה לרוח אלוהים על פעילות הבישור במאה הראשונה, ומהי השפעתה בימינו?
16 לאחר אירוע יוצא דופן זה שבו נשפכה רוח קודשו של אלוהים במאה הראשונה, החלה פעילות הבישור להתבצע בהיקף נרחב יותר. כאשר כתב השליח פאולוס את איגרתו אל הקולוסים, בערך בשנת 61 לספירה, הוא יכול היה לומר שהבשורה הטובה הוכרזה ”לכל הבריאה מתחת לשמיים” (קול׳ א׳:23). בימי פאולוס המילים ”כל הבריאה” התייחסו לעולם הידוע דאז. בעזרת רוח קודשו רבת־העוצמה של יהוה התרחבה פעילות הבישור בימינו עוד יותר — ”עד קצה הארץ” (מה״ש י״ג:47; ראה התיבה ”אשפוך את רוחי”).
מה השתנה?
17. איזה שינוי חל בהבנתנו באשר לנבואת יואל על הארבה?
17 ובכן, מה השתנה? כעת הבנתנו באשר לנבואה ביואל ב׳:7–9 מדויקת יותר. במילים פשוטות, פסוקים אלה אינם מתייחסים לפעילות הבישור הנלהבת שלנו, אלא לפעילות הצבא הבבלי שפלש לירושלים ב־607 לפה״ס.
18. מה לא השתנה באשר למשרתי יהוה?
18 מה לא השתנה? משרתי יהוה ממשיכים לבשר את הבשורה הטובה בכל מקום, וכדי לעשות כן משתמשים בכל דרך אפשרית (מתי כ״ד:14). הגבלות ממשלתיות לעולם לא ימנעו מאיתנו למלא את משימתנו לבשר. תודות לברכתו של יהוה אנו פעילים יותר מתמיד, ומבשרים באומץ את הבשורה הטובה על המלכות. אנו ממשיכים לפנות ליהוה בענווה כדי שיעזור לנו להבין נבואות מקראיות, בביטחון שבמועד הנכון הוא יוביל אותנו ”אל מלוא האמת” (יוח׳ ט״ז:13).
שיר 3 עוזנו, תקוותנו, מבטחנו
a במשך שנים רבות האמנו שהנבואה המצויה בפרקים א׳ ו־ב׳ בספר יואל חוזה את פעילות הבישור בימינו. אולם נראה שיש צורך לשנות את הבנתנו באשר לקטע זה בנבואתו של יואל. נבחן כעת ארבע סיבות טובות לכך.
b לדוגמה, ראה המאמר ”חוכמת יהוה משתקפת בבריאה” בהוצאת המצפה מ־15 באפריל 2009, סעיפים 14–16.