27 חָרְבָּה,‏ חָרְבָּה,‏ חָרְבָּה אֶעֱשֶׂה אוֹתָהּ.‏ וְהִיא לֹא תִּהְיֶה שַׁיֶּכֶת לְאִישׁ עַד אֲשֶׁר יָבוֹא זֶה אֲשֶׁר לוֹ הַזְּכוּת הַחֻקִּית,‏+ וְלוֹ אֶתֵּן אוֹתָהּ’‏.‏+

14 הֵן בָּרוּר שֶׁאֲדוֹנֵנוּ הָיָה מִצֶּאֱצָאֵי יְהוּדָה,‏+ אֲבָל מֹשֶׁה לֹא אָמַר דָּבָר עַל כֹּהֲנִים שֶׁיָּבוֹאוּ מִשֵּׁבֶט זֶה.‏