29 בְּהִתְקָרֵב יוֹם מוֹתוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל,‏+ קָרָא לִבְנוֹ יוֹסֵף וְאָמַר לוֹ:‏ ”‏אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ,‏ שִׂים נָא אֶת יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי וְגַלֵּה כְּלַפַּי חֶסֶד וְנֶאֱמָנוּת.‏ אַל נָא תִּקְבֹּר אוֹתִי בְּמִצְרַיִם.‏+ 30 כַּאֲשֶׁר אָמוּת,‏* שָׂא אוֹתִי מִמִּצְרַיִם וּקְבֹר אוֹתִי בְּקֶבֶר אֲבוֹתַי”‏.‏+ הֵשִׁיב לוֹ:‏ ”‏אֶעֱשֶׂה כִּדְבָרְךָ”‏.‏ 31 אָמַר לוֹ:‏ ”‏הִשָּׁבַע לִי”‏.‏ וְהוּא נִשְׁבַּע לוֹ.‏+ וְיִשְׂרָאֵל הִשְׁתַּחֲוָה בְּרֹאשׁ מִטָּתוֹ.‏+