20 וִיהֹוָה אָמַר:‏ ”‏הַזְּעָקָה נֶגֶד סְדוֹם וַעֲמֹרָה אָכֵן גְּדוֹלָה,‏+ וְחֶטְאָם כָּבֵד מְאוֹד.‏+

5 הֵם קָרְאוּ שׁוּב וָשׁוּב אֶל לוֹט וְאָמְרוּ לוֹ:‏ ”‏הֵיכָן הָאֲנָשִׁים שֶׁבָּאוּ אֵלֶיךָ הַלַּיְלָה?‏ הוֹצֵא אוֹתָם אֵלֵינוּ כְּדֵי שֶׁנִּשְׁכַּב אִתָּם”‏.‏+

6 וְאֶת הֶעָרִים סְדוֹם וַעֲמֹרָה הִרְשִׁיעַ וְהֶחְרִיב עַד אֵפֶר,‏+ וְכָךְ הִצִּיגָן כְּדֻגְמָה לְמָה שֶׁצָּפוּי לָבוֹא עַל הָרְשָׁעִים.‏+ 7 וְהוּא הִצִּיל אֶת לוֹט הַצַּדִּיק,‏+ אֲשֶׁר הָיָה מְיֻסָּר מְאוֹד בְּשֶׁל זִמָּתָם* שֶׁל הָרְשָׁעִים — 8 כִּי יוֹם יוֹם הִתְעַנְּתָה נַפְשׁוֹ* הַיְּשָׁרָה שֶׁל צַדִּיק זֶה מִמַּעֲשֵׂי רִשְׁעָתָם אֲשֶׁר אוֹתָם רָאָה וְשָׁמַע בְּשִׁבְתּוֹ בְּקִרְבָּם.‏

7 בְּאוֹתוֹ אֹפֶן,‏ גַּם סְדוֹם וַעֲמֹרָה וְהֶעָרִים שֶׁמִּסְּבִיבָן הִשְׁתַּעְבְּדוּ לְאִי־מוּסָרִיּוּת מִינִית* מְשַׁוַּעַת וְהָלְכוּ אַחֲרֵי תַּאֲווֹת בָּשָׂר לֹא־טִבְעִיּוֹת;‏+ הֵן נֶעֶנְשׁוּ בְּדִין אֵשׁ עוֹלָם,‏ וְכָךְ הֵן מְשַׁמְּשׁוֹת כְּלֶקַח וְאַזְהָרָה לָנוּ.‏+