11 כְּשֶׁעָמַד לְהִכָּנֵס לְמִצְרַיִם אָמַר לְאִשְׁתּוֹ שָׂרַי:‏ ”‏הַקְשִׁיבִי נָא!‏ אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאַתְּ אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה.‏+ 12 לָכֵן כַּאֲשֶׁר יִרְאוּ אוֹתָךְ הַמִּצְרִים,‏ הֵם לְלֹא סָפֵק יֹאמְרוּ,‏ ’‏זֹאת אִשְׁתּוֹ’‏,‏ וְאָז יַהַרְגוּ אוֹתִי,‏ וְאוֹתָךְ יַשְׁאִירוּ בַּחַיִּים.‏

7 כַּאֲשֶׁר שָׁאֲלוּ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם עַל אִשְׁתּוֹ,‏ הָיָה אוֹמֵר:‏ ”‏אֲחוֹתִי הִיא”‏.‏+ הוּא פָּחַד לוֹמַר,‏ ”‏אִשְׁתִּי הִיא”‏,‏ כִּי אָמַר,‏ ”‏אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם עֲלוּלִים לַהֲרֹג אוֹתִי בִּגְלַל רִבְקָה”‏,‏ כִּי הָיְתָה יְפַת מַרְאֶה.‏+