3 אַחֲרֵי כֵן בָּא אֱלֹהִים בַּלַּיְלָה אֶל אֲבִימֶלֶךְ בַּחֲלוֹם וְאָמַר לוֹ:‏ ”‏הִנְּךָ מָשׁוּל לְמֵת בִּגְלַל הָאִשָּׁה אֲשֶׁר לָקַחְתָּ,‏+ כִּי נְשׂוּאָה הִיא וְשַׁיֶּכֶת לְאִישׁ אַחֵר”‏.‏+

6 אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים בַּחֲלוֹם:‏ ”‏אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁעָשִׂיתָ זֹאת בְּתֹם לְבָבְךָ,‏ וְלָכֵן מָנַעְתִּי מִמְּךָ לַחְטֹא נֶגְדִּי.‏ מִשּׁוּם כָּךְ לֹא אִפְשַׁרְתִּי לְךָ לָגַעַת בָּהּ.‏

לַמְּנַצֵּחַ.‏ מִזְמוֹר מֵאֵת דָּוִד,‏ בְּבוֹא אֵלָיו נָתָן הַנָּבִיא לְאַחַר שֶׁקִּיֵּם דָּוִד יְחָסִים עִם בַּת שֶׁבַע.‏+

7 עַל כֵּן יַעֲזֹב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ,‏+ 8 וְיִהְיוּ שְׁנֵיהֶם בָּשָׂר אֶחָד’‏,‏+ מִכָּאן שֶׁאֵין הֵם עוֹד שְׁנַיִם,‏ אֶלָּא בָּשָׂר אֶחָד.‏