17 כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה:‏ ”‏בָּזֹאת תֵּדַע שֶׁאֲנִי יְהֹוָה.‏+ הִנֵּה אֲנִי מַכֶּה בַּמַּטֶּה אֲשֶׁר בְּיָדִי עַל הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּיְּאוֹר,‏ וְהֵם יַהַפְכוּ לְדָם.‏

9 וּמֹשֶׁה אָמַר לְפַרְעֹה:‏ ”‏אֶתֵּן לְךָ אֶת הַכָּבוֹד לוֹמַר לִי לְמָתַי אֶתְחַנֵּן שֶׁיּוּסְרוּ הַצְּפַרְדֵּעִים מִמְּךָ,‏ מֵעֲבָדֶיךָ,‏ מֵעַמְּךָ וּמִבָּתֶּיךָ.‏ רַק בַּיְּאוֹר הֵן יִשָּׁאֲרוּ”‏.‏ 10 הֵשִׁיב לוֹ:‏ ”‏לְמָחָר”‏.‏ אָמַר לוֹ:‏ ”‏יִהְיֶה כִּדְבָרְךָ לְמַעַן תֵּדַע שֶׁאֵין כִּיהֹוָה אֱלֹהֵינוּ.‏+

22 בַּיּוֹם הַהוּא אַבְדִּיל אֶת אַדְמַת גֹּשֶׁן,‏ אֲשֶׁר בָּהּ יוֹשֵׁב עַמִּי.‏ לֹא יִהְיֶה שָׁם עָרוֹב,‏+ וּבָזֹאת תֵּדַע שֶׁאֲנִי,‏ יְהֹוָה,‏ נִמְצָא כָּאן בָּאָרֶץ.‏+

29 וּמֹשֶׁה אָמַר לוֹ:‏ ”‏מִיָּד בְּצֵאתִי מִן הָעִיר,‏ אֶפְרֹשׂ אֶת כַּפַּי אֶל יְהֹוָה.‏ הָרְעָמִים יֶחְדְּלוּ וְהַבָּרָד לֹא יִהְיֶה עוֹד,‏ לְמַעַן תֵּדַע שֶׁלִּיהֹוָה שַׁיֶּכֶת הָאָרֶץ.‏+

4 אֲנִי אָנִיחַ לְלֵב פַּרְעֹה לְהִתְקַשּׁוֹת,‏+ וְהוּא יִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם,‏ וְאַרְבֶּה אֶת כְּבוֹדִי בְּאֶמְצָעוּת פַּרְעֹה וְכָל צְבָאוֹ;‏+ וְהַמִּצְרִים אָכֵן יֵדְעוּ כִּי אֲנִי יְהֹוָה”‏.‏+ וְכָךְ הֵם עָשׂוּ.‏