17 שֶׁכֵּן הַכָּתוּב אוֹמֵר לְפַרְעֹה: ”מִשּׁוּם כָּךְ הֵנַחְתִּי לְךָ לְהַמְשִׁיךְ לִחְיוֹת: כְּדֵי שֶׁבְּאֶמְצָעוּתְךָ אַרְאֶה אֶת כּוֹחִי וּלְמַעַן יְפֻרְסַם שְׁמִי בְּכָל הָאָרֶץ”.+ 18 לָכֵן לְפִי רְצוֹנוֹ הוּא מְרַחֵם, וּלְפִי רְצוֹנוֹ הוּא מֵנִיחַ לָאָדָם לְהַקְשׁוֹת אֶת לִבּוֹ.+