12 אוּלָם מֹשֶׁה הֵשִׁיב לִיהֹוָה:‏ ”‏הִנֵּה בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁמְעוּ לִי,‏+ וְאֵיךְ יִשְׁמַע אֵלַי פַּרְעֹה?‏ וַהֲרֵי אֲנִי גַּם מִתְקַשֶּׁה בְּדִבּוּר!‏”‏*‏+

3 וְהָאִישׁ מֹשֶׁה הָיָה עָנָו* מְאוֹד,‏+ יוֹתֵר מִכָּל אָדָם עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.‏

 6 אַךְ אֲנִי אָמַרְתִּי:‏ ”‏אֲבוֹי,‏ אֲדֹנָי יְהֹוָה!‏

אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ לְדַבֵּר,‏+ כִּי נַעַר אָנוֹכִי”‏.‏*‏+

22 בְּעִקְבוֹת זֹאת הִתְחַנֵּךְ מֹשֶׁה עַל־פִּי כָּל חָכְמַת הַמִּצְרִים.‏ לְמַעֲשֶׂה,‏ הוּא הָיָה בֶּן חַיִל בְּמוֹצָא פִּיו וּבְמַעֲשָׂיו.‏+