20 וִיהֹוָה הוֹסִיף וְאָמַר לְאַהֲרֹן:‏ ”‏בְּאַרְצָם לֹא תִּהְיֶה לְךָ נַחֲלָה,‏ וְחֶלְקַת אֲדָמָה לֹא תִּהְיֶה לְךָ בְּקִרְבָּם.‏+ אֲנִי חֶלְקְךָ וְנַחֲלָתְךָ בְּקֶרֶב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.‏+

2 ‏”‏צַוֵּה עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וֶאֱמֹר לָהֶם לָתֵת לַלְּוִיִּים מִנַּחֲלַת אֲחֻזָּתָם עָרִים לָשֶׁבֶת בָּהֶן,‏+ וְהֵם יִתְּנוּ לַלְּוִיִּים אֶת אַדְמוֹת הַמִּרְעֶה שֶׁמִּסָּבִיב לֶעָרִים.‏+

4 שֶׁטַח אַדְמוֹת הַמִּרְעֶה שֶׁל הֶעָרִים אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לַלְּוִיִּים יִהְיֶה מֵחוֹמַת הָעִיר וָחוּצָה אֶלֶף אַמָּה* סָבִיב.‏

יח ‏”‏הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי,‏ וּלְמַעֲשֶׂה כָּל שֵׁבֶט לֵוִי,‏ לֹא יְקַבְּלוּ חֵלֶק אוֹ נַחֲלָה עִם יִשְׂרָאֵל.‏ הֵם יֹאכְלוּ מִן הַקָּרְבָּנוֹת הַנִּשְׂרָפִים בָּאֵשׁ לִיהֹוָה,‏ אֲשֶׁר הֵם נַחֲלָתוֹ.‏+