2 ‏”‏אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל,‏ ’‏אִם אִשָּׁה תַּהֲרֶה* וְתֵלֵד זָכָר,‏ תִּהְיֶה הִיא טְמֵאָה שִׁבְעָה יָמִים,‏ כְּפִי שֶׁהִיא טְמֵאָה בִּימֵי הַוֶּסֶת שֶׁלָּהּ.‏+

3 הַכֹּהֵן יִבְדֹּק אֶת הַנֶּגַע בְּעוֹרוֹ.‏ אִם הָפַךְ הַשֵּׂעָר בַּנֶּגַע לְלָבָן וּמַרְאֵה הַנֶּגַע עָמֹק מִן הָעוֹר,‏ זֶהוּ נֶגַע הַצָּרַעַת.‏ הַכֹּהֵן יִבְדֹּק אֶת הַנֶּגַע וְיַכְרִיז שֶׁהָאִישׁ טָמֵא.‏

3 טָמֵא הוּא בִּגְלַל הַפְרָשָׁתוֹ,‏ בֵּין שֶׁהַהַפְרָשָׁה מֵאֵיבַר מִינוֹ מַמְשִׁיכָה וּבֵין שֶׁהִיא נֶחְסֶמֶת,‏ הוּא עֲדַיִן טָמֵא.‏

11 הַנּוֹגֵעַ בְּכָל מֵת* יִהְיֶה טָמֵא שִׁבְעָה יָמִים.‏+