12 מְאֻחָר יוֹתֵר אָמַר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן:‏ ”‏מִכֵּיוָן שֶׁלֹּא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי וְלֹא קִדַּשְׁתֶּם אוֹתִי לְנֶגֶד עֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל,‏ לֹא תַּכְנִיסוּ אֶת הַקָּהָל הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֶתֵּן לָהֶם”‏.‏+

13 לְאַחַר שֶׁתִּרְאֶה אוֹתָהּ תֵּאָסֵף גַּם אַתָּה אֶל עַמֶּיךָ,‏*‏+ כְּפִי שֶׁנֶּאֱסַף אַהֲרֹן אָחִיךָ,‏+ 14 כִּי כַּאֲשֶׁר רָבָה אִתִּי הָעֵדָה בְּמִדְבַּר צִן,‏ הִמְרֵיתֶם אֶת פִּי* וְלֹא קִדַּשְׁתֶּם אוֹתִי לִפְנֵיהֶם בְּאֶמְצָעוּת הַמַּיִם.‏+ אֵלֶּה הֵם מֵי מְרִיבָה+ בְּקָדֵשׁ+ בְּמִדְבַּר צִן”‏.‏+

26 אַךְ יְהֹוָה עֲדַיִן כָּעַס עָלַי בִּגְלַלְכֶם,‏+ וְלֹא הִקְשִׁיב לִי.‏ יְהֹוָה אָמַר אֵלַי,‏ ’‏דַּי לְךָ!‏ אַל תּוֹסִיף לְדַבֵּר אֵלַי עוֹד עַל הַדָּבָר הַזֶּה.‏