7 לְבַסּוֹף אָמַר שָׁאוּל לַעֲבָדָיו:‏ ”‏מִצְאוּ לִי אִשָּׁה בַּעֲלַת אוֹב,‏+ וְאֵלֵךְ לְהִתְיַעֵץ אִתָּהּ”‏.‏ הֵשִׁיבוּ לוֹ עֲבָדָיו:‏ ”‏הִנֵּה יֵשׁ אִשָּׁה בַּעֲלַת אוֹב בְּעֵין דּוֹר”‏.‏+

8 עַל כֵּן שָׁאוּל הִתְחַפֵּשׂ וְלָבַשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים וְהָלַךְ אֶל הָאִשָּׁה בַּלַּיְלָה עִם שְׁנַיִם מֵאֲנָשָׁיו.‏ הוּא אָמַר לָהּ:‏ ”‏הַגִּידִי נָא לִי אֶת הֶעָתִיד כְּבַעֲלַת אוֹב,‏+ וְהַעֲלִי לִי אֶת מִי שֶׁאֹמַר לָךְ”‏.‏ 9 אַךְ הָאִשָּׁה אָמְרָה לוֹ:‏ ”‏אַתָּה לְלֹא סָפֵק יוֹדֵעַ מָה עָשָׂה שָׁאוּל,‏ כֵּיצַד הֵסִיר אֶת בַּעֲלֵי הָאוֹב וְאֶת מַגִּידֵי הָעֲתִידוֹת מִן הָאָרֶץ.‏+ לָמָּה אַתָּה מְנַסֶּה לִטְמֹן לִי מַלְכֹּדֶת* כְּדֵי לְהָבִיא לְמוֹתִי?‏”‏+ 10 וְשָׁאוּל נִשְׁבַּע לָהּ בִּיהֹוָה וְאָמַר:‏ ”‏חַי יְהֹוָה,‏ לֹא תִּהְיֶה בָּךְ כָּל אַשְׁמָה בָּעִנְיָן הַזֶּה!‏”‏ 11 וְהָאִשָּׁה אָמְרָה:‏ ”‏אֶת מִי אַעֲלֶה לְךָ?‏”‏ וְהוּא הֵשִׁיב:‏ ”‏הַעֲלִי לִי אֶת שְׁמוּאֵל”‏.‏