יז כַּאֲשֶׁר הָיָה אַבְרָם בֶּן תִּשְׁעִים וָתֵשַׁע שָׁנָה,‏ נִרְאָה יְהֹוָה אֶל אַבְרָם וְאָמַר לוֹ:‏ ”‏אֲנִי הָאֵל הַכֹּל יָכוֹל.‏ הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהֱיֵה לְלֹא דֹּפִי.‏*‏

12 ‏”‏וְכָעֵת,‏ יִשְׂרָאֵל,‏ מָה יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ?‏+ רַק אֶת זֹאת:‏ לִירֹא אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ,‏+ לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו,‏+ לֶאֱהֹב אוֹתוֹ,‏ לַעֲבֹד אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ*‏+

13 הֱיֵה לְלֹא דֹּפִי לִפְנֵי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ.‏+

24 רַק יִרְאוּ אֶת יְהֹוָה+ וְעִבְדוּ אוֹתוֹ בְּנֶאֱמָנוּת* בְּכָל לְבַבְכֶם,‏ כִּי רְאוּ אֵילוּ דְּבָרִים גְּדוֹלִים עָשָׂה לְמַעַנְכֶם.‏+