2 אָמַר יְהֹוָה לְגִדְעוֹן:‏ ”‏הָעָם אֲשֶׁר אִתְּךָ רַב מִכְּדֵי שֶׁאֶתֵּן אֶת מִדְיָן בְּיָדָם.‏+ אַחֶרֶת יִתְפָּאֵר עָלַי יִשְׂרָאֵל וְיֹאמַר,‏ ’‏יָדִי הוֹשִׁיעָה אוֹתִי’‏.‏+

15 כַּאֲשֶׁר הִשְׁכִּים מְשָׁרֵת אִישׁ הָאֱלֹהִים לָקוּם וְיָצָא הַחוּצָה,‏ רָאָה שֶׁצָּבָא עִם סוּסִים וּמֶרְכְּבוֹת מִלְחָמָה מַקִּיף אֶת הָעִיר.‏ מִיָּד אָמַר אֵלָיו מְשָׁרְתוֹ:‏ ”‏אֲבוֹי,‏ אֲדוֹנִי!‏ מָה נַעֲשֶׂה?‏”‏ 16 אַךְ הוּא אָמַר:‏ ”‏אַל תִּירָא!‏+ כִּי רַבִּים אִתָּנוּ מֵאֲשֶׁר אִתָּם”‏.‏+

11 אָז קָרָא אָסָא אֶל יְהֹוָה אֱלֹהָיו+ וְאָמַר:‏ ”‏יְהֹוָה,‏ אֵין זֶה מְשַׁנֶּה עֲבוּרְךָ אִם מְקַבְּלֵי עֶזְרָתְךָ רַבִּים אוֹ חַסְרֵי כּוֹחַ.‏+ עֲזֹר לָנוּ,‏ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ,‏ כִּי עָלֶיךָ אָנוּ נִשְׁעָנִים,‏*‏+ וּבְשִׁמְךָ בָּאנוּ נֶגֶד הֶהָמוֹן הַזֶּה.‏+ יְהֹוָה,‏ אַתָּה אֱלֹהֵינוּ.‏ אַל יִגְבַּר עָלֶיךָ בֶּן תְּמוּתָה”‏.‏+