11 וְהִיא נָדְרָה נֶדֶר וְאָמְרָה:‏ ”‏יְהֹוָה צְבָאוֹת,‏ אִם תַּבִּיט בְּסֵבֶל אֲמָתְךָ וְתִזְכֹּר אוֹתִי וְלֹא תִּשְׁכַּח אֶת אֲמָתְךָ וְתִתֵּן לַאֲמָתְךָ בֵּן זָכָר,‏+ אֶתֵּן אוֹתוֹ לִיהֹוָה כָּל יְמֵי חַיָּיו,‏ וְתַעַר לֹא יִגַּע בְּרֹאשׁוֹ”‏.‏+

ג בְּאוֹתָהּ עֵת שֵׁרֵת הַיֶּלֶד שְׁמוּאֵל+ אֶת יְהֹוָה לִפְנֵי עֵלִי,‏ אַךְ דָּבָר* מֵאֵת יְהֹוָה נַעֲשָׂה נָדִיר בַּיָּמִים הָהֵם;‏ חֲזוֹנוֹת+ לֹא הָיוּ נְפוֹצִים.‏

15 שְׁמוּאֵל שָׁכַב עַד הַבֹּקֶר,‏ וְאָז פָּתַח אֶת דַּלְתוֹת בֵּית יְהֹוָה.‏ שְׁמוּאֵל פָּחַד לְסַפֵּר לְעֵלִי עַל הַמַּרְאֶה.‏