כא מְאֻחָר יוֹתֵר בָּא דָּוִד אֶל נֹב+ אֶל אֲחִימֶלֶךְ הַכֹּהֵן.‏ כִּרְאוֹתוֹ אֶת דָּוִד,‏ נֶחְרַד אֲחִימֶלֶךְ וְאָמַר לוֹ:‏ ”‏מַדּוּעַ אַתָּה לְבַדְּךָ וְאֵין אִישׁ אִתְּךָ?‏”‏+ 2 הֵשִׁיב דָּוִד לַאֲחִימֶלֶךְ הַכֹּהֵן:‏ ”‏הַמֶּלֶךְ צִוָּה עָלַי לַעֲשׂוֹת דְּבַר מָה,‏ אַךְ אָמַר לִי,‏ ’‏אַל יֵדַע אִישׁ מְאוּמָה עַל הַמְּשִׂימָה שֶׁאֲנִי שׁוֹלֵחַ אוֹתְךָ אֵלֶיהָ וְעַל הַהוֹרָאוֹת שֶׁמָּסַרְתִּי לְךָ’‏.‏ קָבַעְתִּי לְהִפָּגֵשׁ עִם הַבַּחוּרִים שֶׁלִּי בְּמָקוֹם מְסֻיָּם.‏