14 וְתָחַב אוֹתוֹ אֶל תּוֹךְ הַכִּיּוֹר,‏ סִיר הַבִּשּׁוּל בַּעַל שְׁתֵּי הַיָּדִיּוֹת,‏ הַקְּדֵרָה אוֹ הַסִּיר בַּעַל הַיָּדִית הָאַחַת,‏ וְאֶת כָּל מָה שֶׁהֶעֱלָה הַמַּזְלֵג לָקַח הַכֹּהֵן לְעַצְמוֹ.‏ כָּךְ עָשׂוּ בְּשִׁילֹה לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים לְשָׁם.‏ 15 וְגַם בְּטֶרֶם הִסְפִּיק הָאִישׁ הַזּוֹבֵחַ לְהַקְטִיר אֶת הַשֻּׁמָּן,‏+ הָיָה בָּא אֶחָד מִמְּשָׁרְתֵי הַכֹּהֵן וְאוֹמֵר לוֹ:‏ ”‏תֵּן לַכֹּהֵן בָּשָׂר לִצְלוֹת.‏ הוּא לֹא יִקַּח מִמְּךָ בָּשָׂר מְבֻשָּׁל,‏ אֶלָּא חַי בִּלְבַד”‏.‏ 16 כַּאֲשֶׁר הָיָה הָאִישׁ אוֹמֵר לוֹ:‏ ”‏תְּחִלָּה עֲלֵיהֶם לְהַקְטִיר אֶת הַשֻּׁמָּן,‏+ וְאָז קַח לְךָ כְּאַוַּת נַפְשְׁךָ”‏,‏ הוּא הָיָה אוֹמֵר:‏ ”‏לֹא,‏ תֵּן לִי עַכְשָׁו;‏ וְאִם לֹא,‏ אֶקַּח בְּכוֹחַ!‏”‏