22 וְעֵלִי הָיָה זָקֵן מְאוֹד,‏ אַךְ הוּא שָׁמַע עַל כָּל מָה שֶׁעוֹשִׂים בָּנָיו+ לְכָל יִשְׂרָאֵל וְעַל כָּךְ שֶׁהֵם שׁוֹכְבִים עִם הַנָּשִׁים הַמְּשָׁרְתוֹת בְּפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד.‏+ 23 הוּא נָהַג לוֹמַר לָהֶם:‏ ”‏לָמָּה אַתֶּם מַמְשִׁיכִים לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים כָּאֵלֶּה?‏ כִּי הַדְּבָרִים שֶׁאֲנִי שׁוֹמֵעַ עֲלֵיכֶם מִכָּל הָעָם רָעִים הֵם.‏

22 אִלְמָלֵא בָּאתִי וְדִבַּרְתִּי אֲלֵיהֶם,‏ לֹא הָיָה בָּהֶם חֵטְא.‏+ אֶלָּא שֶׁכָּעֵת אֵין כָּל צִדּוּק לְחֶטְאָם.‏+

17 לְפִיכָךְ הַיּוֹדֵעַ לַעֲשׂוֹת אֶת הַטּוֹב וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה כֵּן,‏ לְחֵטְא יֵחָשֵׁב לוֹ הַדָּבָר.‏+