11 דָּוִד לֹא הִשְׁאִיר בַּחַיִּים אִישׁ אוֹ אִשָּׁה לְמַעַן לֹא יוּבְאוּ אֶל גַּת,‏ וְאָמַר:‏ ”‏פֶּן יְסַפְּרוּ לָהֶם עָלֵינוּ וְיֹאמְרוּ,‏ ’‏כָּךְ עָשָׂה דָּוִד’‏”‏.‏ (‏וְכָךְ הוּא נָהַג לַעֲשׂוֹת בְּמֶשֶׁךְ כָּל הָעֵת שֶׁבָּהּ גָּר בִּשְׂדֵה הַפְּלִשְׁתִּים.‏)‏ 12 וְאָכִישׁ הֶאֱמִין לְדָוִד וְאָמַר לְעַצְמוֹ,‏ ’‏אָכֵן נִבְאַשׁ רֵיחוֹ בְּקֶרֶב עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל,‏ וְלָכֵן הוּא תָּמִיד יִהְיֶה לִי לְעֶבֶד’‏.‏