27 כַּאֲשֶׁר שָׁב אַבְנֵר לְחֶבְרוֹן,‏+ לָקַח אוֹתוֹ יוֹאָב הַצִּדָּה אֶל תּוֹךְ הַשַּׁעַר כְּדֵי לְדַבֵּר אִתּוֹ בִּפְרָטִיּוּת.‏ אַךְ שָׁם הוּא דָּקַר אוֹתוֹ בְּבִטְנוֹ וְהוּא מֵת;‏+ הָיָה זֶה עַל כָּךְ שֶׁהָרַג אֶת עֲשָׂהאֵל אָחִיו.‏*‏+

5 ‏”‏וְגַם הֵיטֵב יָדוּעַ לְךָ מָה עָשָׂה לִי יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה,‏ אֶת מָה שֶׁעָשָׂה לִשְׁנֵי שָׂרֵי צִבְאוֹת יִשְׂרָאֵל — לְאַבְנֵר+ בֶּן נֵר וְלַעֲמָשָׂא+ בֶּן יֶתֶר.‏ הוּא הָרַג אוֹתָם וְשָׁפַךְ דַּם+ מִלְחָמָה בְּעֵת שָׁלוֹם,‏ וְשָׂם דַּם מִלְחָמָה בַּחֲגוֹרָה אֲשֶׁר בְּמָתְנָיו וּבַסַּנְדָּלִים אֲשֶׁר בְּרַגְלָיו.‏