16 כַּאֲשֶׁר נָשָׂא דָּוִד אֶת עֵינָיו,‏ רָאָה אֶת מַלְאַךְ יְהֹוָה עוֹמֵד בֵּין הָאָרֶץ וּבֵין הַשָּׁמַיִם וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה+ בְּיָדוֹ וּמוּשֶׁטֶת אֶל יְרוּשָׁלַיִם.‏ מִיָּד נָפְלוּ עַל פְּנֵיהֶם דָּוִד וְהַזְּקֵנִים,‏+ וְהֵם מְכֻסִּים בְּשַׂקִּים.‏+ 17 אָמַר דָּוִד אֶל הָאֱלֹהִים:‏ ”‏הַאִם לֹא אֲנִי אָמַרְתִּי לִמְנוֹת אֶת הָעָם?‏ אֲנִי חָטָאתִי,‏ וַאֲנִי עָשִׂיתִי אֶת הָרַע;‏+ אֲבָל הַצֹּאן הָאֵלֶּה מָה עָשׂוּ?‏ יְהֹוָה אֱלֹהַי,‏ תִּהְיֶה נָא יָדְךָ נֶגְדִּי וְנֶגֶד בֵּית אָבִי;‏ אַךְ אַל תָּבִיא אֶת הַמַּגֵּפָה הַזּוֹ עַל עַמְּךָ”‏.‏+