31 וּכְאִלּוּ הָיָה זֶה דָּבָר קַל עֵרֶךְ בְּעֵינָיו לָלֶכֶת בַּחֲטָאֵי יָרָבְעָם+ בֶּן נְבָט,‏ הוּא גַּם לָקַח לְאִשָּׁה אֶת אִיזֶבֶל+ בַּת אֶתְבַּעַל,‏ מֶלֶךְ הַצִּידוֹנִים,‏+ וְהֵחֵל לַעֲבֹד אֶת הַבַּעַל+ וּלְהִשְׁתַּחֲווֹת לוֹ.‏

2 בֶּן עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה הָיָה אֲחַזְיָהוּ כַּאֲשֶׁר נַעֲשָׂה מֶלֶךְ,‏ וְשָׁנָה אַחַת מָלַךְ בִּירוּשָׁלַיִם.‏ שֵׁם אִמּוֹ הָיָה עֲתַלְיָהוּ,‏+ נֶכְדָּתוֹ* שֶׁל עָמְרִי.‏+

3 גַּם הוּא הָלַךְ בְּדַרְכֵי בֵּית אַחְאָב,‏+ כִּי אִמּוֹ הָיְתָה לְיוֹעַצְתּוֹ בַּעֲשִׂיַּת מַעֲשֵׂי רֶשַׁע.‏

20 ‏”‏’‏עִם זֹאת,‏ יֵשׁ לִי טַעֲנָה נֶגְדְּךָ:‏ אַתָּה נוֹהֵג בְּסוֹבְלָנוּת עִם הָאִשָּׁה אִיזֶבֶל,‏+ הַמְּכַנָּה אֶת עַצְמָהּ נְבִיאָה,‏ וּמְלַמֶּדֶת וּמַדִּיחָה אֶת עֲבָדַי לִזְנוֹת*‏+ וְלֶאֱכֹל זְבָחִים שֶׁהֻקְרְבוּ לֶאֱלִילִים.‏