יב רְחַבְעָם הָלַךְ אֶל שְׁכֶם,‏ כִּי אֶל שְׁכֶם+ בָּא כָּל יִשְׂרָאֵל כְּדֵי לְהַמְלִיךְ אוֹתוֹ.‏+ 2 מִיָּד כַּאֲשֶׁר שָׁמַע עַל כָּךְ יָרָבְעָם בֶּן נְבָט (‏הוּא עֲדַיִן הָיָה בְּמִצְרַיִם כִּי בָּרַח מִפְּנֵי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וְהִתְגּוֹרֵר בְּמִצְרַיִם)‏,‏+ 3 שָׁלְחוּ לִקְרֹא לוֹ.‏ אַחֲרֵי כֵן בָּאוּ יָרָבְעָם וְכָל קְהַל יִשְׂרָאֵל אֶל רְחַבְעָם וְאָמְרוּ:‏ 4 ‏”‏אָבִיךָ הִקְשָׁה אֶת עֻלֵּנוּ.‏+ אַךְ אִם תָּקֵל אֶת עֲבוֹדַת אָבִיךָ הַקָּשָׁה וְאֶת הָעֹל הַכָּבֵד* אֲשֶׁר הֵטִיל עָלֵינוּ,‏ נְשָׁרֵת אוֹתְךָ”‏.‏