4 וְכַאֲשֶׁר הִכְרִיתָה אִיזֶבֶל+ אֶת נְבִיאֵי יְהֹוָה,‏ לָקַח עֹבַדְיָהוּ מֵאָה נְבִיאִים וְהִסְתִּיר אוֹתָם,‏ חֲמִשִּׁים אִישׁ בִּמְעָרָה,‏ וְסִפֵּק לָהֶם לֶחֶם וּמַיִם.‏)‏

9 הוּא נִכְנַס שָׁם אֶל מְעָרָה+ וְלָן שָׁם;‏ וְהִנֵּה דְּבַר יְהֹוָה הָיָה אֵלָיו וְאָמַר לוֹ:‏ ”‏מָה מַעֲשֶׂיךָ כָּאן,‏ אֵלִיָּהוּ?‏”‏ 10 וְהוּא אָמַר:‏ ”‏הָיִיתִי קַנַּאי לַחֲלוּטִין לִיהֹוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת;‏+ כִּי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עָזְבוּ אֶת בְּרִיתְךָ,‏+ וְאֶת מִזְבְּחוֹתֶיךָ הָרְסוּ,‏ וְאֶת נְבִיאֶיךָ הָרְגוּ בַּחֶרֶב,‏+ וְנוֹתַרְתִּי אֲנִי לְבַדִּי.‏ וְכָעֵת הֵם רוֹצִים לָקַחַת אֶת חַיַּי”‏.‏*‏+