13 כַּאֲשֶׁר שָׁמְעָה עֲתַלְיָה אֶת קוֹל הָאֲנָשִׁים הָרָצִים,‏ בָּאָה מִיָּד אֶל הָעָם בְּבֵית יְהֹוָה.‏+ 14 הִיא רָאֲתָה אֶת הַמֶּלֶךְ עוֹמֵד שָׁם לְצַד הָעַמּוּד עַל־פִּי הַמִּנְהָג.‏+ הַשָּׂרִים וְנַגָּנֵי הַחֲצוֹצְרוֹת+ הָיוּ עִם הַמֶּלֶךְ,‏ וְכָל עַם הָאָרֶץ שָׂמַח וְתָקַע בַּחֲצוֹצְרוֹת.‏ קָרְעָה עֲתַלְיָה אֶת בְּגָדֶיהָ וְצָעֲקָה:‏ ”‏קֶשֶׁר!‏ קֶשֶׁר!‏”‏ 15 אַךְ יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן צִוָּה עַל שָׂרֵי הַמֵּאוֹת,‏+ הַמֻּפְקָדִים עַל הַצָּבָא,‏ וְאָמַר לָהֶם:‏ ”‏הוֹצִיאוּ אוֹתָהּ מִבֵּין הַשּׁוּרוֹת,‏ וְאִם מִישֶׁהוּ יֵלֵךְ אַחֲרֶיהָ,‏ הָמִיתוּ אוֹתוֹ בַּחֶרֶב!‏”‏ כִּי הַכֹּהֵן אָמַר קֹדֶם לָכֵן:‏ ”‏אַל תּוּמַת בְּבֵית יְהֹוָה”‏.‏ 16 לְפִיכָךְ הֵם תָּפְסוּ אוֹתָהּ,‏ וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעָה לִמְקוֹם כְּנִיסַת הַסּוּסִים אֶל בֵּית* הַמֶּלֶךְ,‏+ הוּמְתָה שָׁם.‏