10 אַחֲרֵי כֵן הָלַכְתִּי אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל שְׁמַעְיָה בֶּן דְּלָיָה בֶּן מְהֵיטַבְאֵל כַּאֲשֶׁר הוּא הָיָה סָגוּר שָׁם.‏ הוּא אָמַר:‏ ”‏הָבָה נִוָּעֵד בְּבֵית הָאֱלֹהִים בְּתוֹךְ הַהֵיכָל וְנִסְגֹּר אֶת דַּלְתוֹת הַהֵיכָל,‏ כִּי בָּאִים לַהֲרֹג אוֹתְךָ.‏ בָּאִים לַהֲרֹג אוֹתְךָ בַּלַּיְלָה”‏.‏ 11 אַךְ אָמַרְתִּי:‏ ”‏הַאִם אָדָם כָּמוֹנִי יִבְרַח?‏ הֲיוּכַל אָדָם כָּמוֹנִי לְהִכָּנֵס אֶל הַהֵיכָל וְלִחְיוֹת?‏+ לֹא אֶכָּנֵס!‏”‏ 12 אָז הֵבַנְתִּי שֶׁלֹּא אֱלֹהִים שָׁלַח אוֹתוֹ,‏ אֶלָּא טוֹבִיָּה וְסַנְבַלַּט+ שָׂכְרוּ אוֹתוֹ לוֹמַר אֶת הַנְּבוּאָה הַזּוֹ נֶגְדִּי.‏