9 הֵשִׁיב יַעֲקֹב לְפַרְעֹה:‏ ”‏שְׁנוֹת נְדוּדַי* הֵן מֵאָה וּשְׁלוֹשִׁים שָׁנָה.‏ מְעַטּוֹת וְרָעוֹת* הָיוּ שְׁנוֹת חַיַּי,‏+ וְהֵן אֵינָן אֲרֻכּוֹת כִּשְׁנוֹת חַיֵּי אֲבוֹתַי בִּימֵי נְדוּדֵיהֶם”‏.‏*‏+

23 כִּי כָּל יָמָיו מוֹבִיל עִסּוּקוֹ לְמַכְאוֹבִים וּלְתִסְכּוּל,‏+ וְגַם בַּלַּיְלָה לֹא נָח לִבּוֹ.‏+ גַּם זֶה הֶבֶל.‏