27 מִיָּד כַּאֲשֶׁר שָׁמַע אַחְאָב אֶת הַמִּלִּים הַלָּלוּ,‏ קָרַע אֶת בְּגָדָיו וְשָׂם שַׂק עַל גּוּפוֹ;‏ הוּא צָם וְהוֹסִיף לִשְׁכַּב לָבוּשׁ שַׂק וּלְהִתְהַלֵּךְ בְּעֶצֶב.‏

30 כַּאֲשֶׁר שָׁמַע הַמֶּלֶךְ אֶת דִּבְרֵי הָאִשָּׁה,‏ קָרַע אֶת בְּגָדָיו.‏+ הוּא עָבַר עַל הַחוֹמָה,‏ וְהָעָם רָאָה כִּי הוּא לוֹבֵשׁ שַׂק תַּחַת בְּגָדָיו.‏*‏