31 חָזָה מֵרֹאשׁ אֶת תְּחִיַּת הַמָּשִׁיחַ וְדִבֵּר עַל כָּךְ בְּאָמְרוֹ שֶׁהוּא לֹא יֵעָזֵב בַּשְּׁאוֹל* וְשֶׁבְּשָׂרוֹ לֹא יִרְאֶה רָקָב.‏+

15 וְאִלּוּ אֶת שַׂר הַחַיִּים+ הֲרַגְתֶּם.‏ אֲבָל אֱלֹהִים הֱקִימוֹ מִן הַמֵּתִים,‏ וּלְעֻבְדָּה זוֹ הָיִינוּ עֵדִים.‏+

17 כַּאֲשֶׁר רָאִיתִי אוֹתוֹ נָפַלְתִּי לְרַגְלָיו כְּמֵת.‏

וְהוּא הִנִּיחַ אֶת יַד יְמִינוֹ עָלַי וְאָמַר:‏ ”‏אַל תִּפְחַד.‏ אֲנִי הָרִאשׁוֹן+ וְהָאַחֲרוֹן+ 18 וְהַחַי,‏+ וְהָיִיתִי מֵת,‏+ וְהִנֵּה חַי אֲנִי לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים,‏+ וּבִרְשׁוּתִי מַפְתְּחוֹת הַמָּוֶת וְהַשְּׁאוֹל.‏*‏+