10 כִּי שָׁמַעְתִּי שְׁמוּעוֹת מְרֻשָּׁעוֹת רַבּוֹת;
אֵימָה סָבְבָה אוֹתִי.+
”הַאֲשִׁימוּ אוֹתוֹ; הָבָה נַאֲשִׁים אוֹתוֹ!”
כָּל הַדּוֹרֵשׁ בִּשְׁלוֹמִי הִתְבּוֹנֵן בִּי בְּצִפִּיָּה לְמַפַּלְתִּי:+
”אוּלַי יַעֲשֶׂה טָעוּת טִפְּשִׁית,
וְנוּכַל לִגְבֹּר עָלָיו וּלְהִתְנַקֵּם בּוֹ”.