22 אָמַר מָנוֹחַ לְאִשְׁתּוֹ:‏ ”‏לָבֶטַח נָמוּת,‏ כִּי אֶת אֱלֹהִים רָאִינוּ”‏.‏+ 23 אַךְ אִשְׁתּוֹ אָמְרָה לוֹ:‏ ”‏אִלּוּ רָצָה יְהֹוָה לְהָמִית אוֹתָנוּ,‏ הוּא לֹא הָיָה מְקַבֵּל מִיָּדֵנוּ עוֹלָה+ וּמִנְחָה,‏ לֹא הָיָה מַרְאֶה לָנוּ אֶת כָּל אֵלֶּה וְלֹא הָיָה אוֹמֵר לָנוּ אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה”‏.‏

30 וְכַאֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יְהֹוָה לְמַעַן אֲדוֹנִי אֶת כָּל הַדְּבָרִים הַטּוֹבִים שֶׁהִבְטִיחַ וִימַנֶּה אוֹתְךָ לְמַנְהִיג עַל יִשְׂרָאֵל,‏+ 31 לֹא יִהְיוּ חֲרָטָה אוֹ צַעַר* בְּלִבְּךָ עַל שְׁפִיכַת דָּם לְלֹא סִבָּה וְעַל כָּךְ שֶׁהֵנִיחַ אֲדוֹנִי לְיָדוֹ לִנְקֹם.‏*‏+ כַּאֲשֶׁר יֵיטִיב יְהֹוָה לַאֲדוֹנִי,‏ זְכֹר אֶת אֲמָתְךָ”‏.‏

8 אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ וְאִם טוֹב הַדָּבָר בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ לְהַעֲנִיק אֶת מִשְׁאַלְתִּי וְלַעֲשׂוֹת אֶת בַּקָּשָׁתִי,‏ יָבוֹאוּ הַמֶּלֶךְ וְהָמָן לַמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר אָכִין עֲבוּרָם מָחָר;‏ וּמָחָר אֶעֱשֶׂה כִּדְבַר הַמֶּלֶךְ”‏.‏

3 כְּמוֹ כֵן,‏ עַל הַזְּקֵנוֹת לְהִתְנַהֵג כְּנָשִׁים יִרְאוֹת אֱלֹהִים,‏ לְהִמָּנַע מֵהוֹצָאַת דִּבָּה,‏ לֹא לִהְיוֹת מְשֻׁעְבָּדוֹת לִשְׁתִיָּה מְרֻבָּה שֶׁל יַיִן וּלְלַמֵּד אֶת הַטּוֹב,‏