22 הֵשִׁיב הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לְאִמּוֹ:‏ ”‏לָמָּה אַתְּ מְבַקֶּשֶׁת אֶת אֲבִישַׁג הַשּׁוּנַמִּית לַאֲדֹנִיָּהוּ?‏ בַּקְּשִׁי עֲבוּרוֹ גַּם אֶת הַמְּלוּכָה,‏+ כִּי הוּא אָחִי הַגָּדוֹל,‏+ וּבוֹ תּוֹמְכִים אֶבְיָתָר הַכֹּהֵן וְיוֹאָב+ בֶּן צְרוּיָה!‏”‏+

23 אָז נִשְׁבַּע הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בִּיהֹוָה:‏ ”‏אֶת זֹאת יַעֲשֶׂה לִי אֱלֹהִים וְלָזֹאת יוֹסִיף,‏ אִם לֹא בִּמְחִיר חַיָּיו* בִּקֵּשׁ אֲדֹנִיָּהוּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה.‏ 24 וְכָעֵת חַי יְהֹוָה אֲשֶׁר בִּסֵּס אֶת מַעֲמָדִי+ וְהוֹשִׁיב אוֹתִי עַל כִּסֵּא דָּוִד אָבִי וַאֲשֶׁר עָשָׂה לִי בַּיִת*‏+ כְּפִי שֶׁהִבְטִיחַ — הַיּוֹם יוּמַת אֲדֹנִיָּהוּ”‏.‏+