21 אָמַר שָׁאוּל:‏ ”‏חָטָאתִי.‏+ חֲזֹר,‏ בְּנִי דָּוִד,‏ כִּי לֹא אֶפְגַּע בְּךָ עוֹד,‏ כִּי חַיַּי* הָיוּ יְקָרִים בְּעֵינֶיךָ+ הַיּוֹם הַזֶּה.‏ הִנֵּה נָהַגְתִּי בְּסִכְלוּת וְעָשִׂיתִי טָעוּת אֲיֻמָּה”‏.‏

13 אַךְ הַמֶּלֶךְ עָנָה לָעָם קָשׁוֹת וְדָחָה אֶת הָעֵצָה אֲשֶׁר נָתְנוּ לוֹ הַזְּקֵנִים.‏ 14 הוּא דִּבֵּר אֲלֵיהֶם לְפִי עֲצַת הַבַּחוּרִים וְאָמַר:‏ ”‏אָבִי הִכְבִּיד אֶת עֻלְּכֶם,‏ אַךְ אֲנִי אוֹסִיף עַל עֻלְּכֶם.‏ אָבִי הֶעֱנִישׁ אֶתְכֶם בְּשׁוֹטִים,‏ אַךְ אֲנִי אַעֲנִישׁ אֶתְכֶם בְּשׁוֹטִים דּוֹקְרָנִיִּים”‏.‏