16 וִיהֹוָה אָמַר אֶל מֹשֶׁה:‏ ”‏הִנֵּה אַתָּה עוֹמֵד לָמוּת,‏* וְהָעָם הַזֶּה יַתְחִיל לִזְנוֹת אַחֲרֵי* הָאֱלֹהִים הַזָּרִים אֲשֶׁר סְבִיבָם בָּאָרֶץ שֶׁהֵם הוֹלְכִים אֵלֶיהָ.‏+ הֵם יַעַזְבוּ אוֹתִי+ וְיָפֵרוּ אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר כָּרַתִּי אִתָּם.‏+ 17 בָּעֵת הַהִיא יִבְעַר כַּעֲסִי נֶגְדָּם,‏+ וְאֶעֱזֹב אוֹתָם+ וְאַסְתִּיר פָּנַי מֵהֶם+ עַד אֲשֶׁר יֵאָכְלוּ.‏ וְאַחֲרֵי שֶׁיָּבוֹאוּ עֲלֵיהֶם אֲסוֹנוֹת רַבִּים וּמְצוּקוֹת,‏+ יֹאמְרוּ,‏ ’‏הַאֵין זֶה מִשּׁוּם שֶׁאֱלֹהֵינוּ אֵינוֹ בְּקִרְבֵּנוּ בָּאוּ עָלֵינוּ הָאֲסוֹנוֹת הָאֵלֶּה?‏’‏+

אַךְ הוּא הוֹסִיף לָלֶכֶת כְּמוֹרֵד,‏+ וְהָלַךְ בְּדֶרֶךְ לִבּוֹ.‏

23 וְיֵדְעוּ הָאֻמּוֹת כִּי בֵּית יִשְׂרָאֵל גָּלוּ בִּגְלַל עֲווֹנָם שֶׁלָּהֶם,‏ מִפְּנֵי שֶׁבָּגְדוּ בִּי.‏+ לָכֵן הִסְתַּרְתִּי פָּנַי מֵהֶם+ וְנָתַתִּי אוֹתָם בְּיַד צוֹרְרֵיהֶם,‏+ וְכֻלָּם נָפְלוּ בַּחֶרֶב.‏