2 ”בֶּן אָדָם, אֱמֹר לְמַנְהִיג צוֹר, ’כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה:
”מִכֵּיוָן שֶׁגָּבַהּ לִבְּךָ,+ אַתָּה מוֹסִיף לוֹמַר, ’אֵל אֲנִי.
עַל כֵּס אֵל אֲנִי יוֹשֵׁב בְּלֵב הַיָּם’.+
אַךְ אַתָּה אֵינְךָ אֶלָּא אָדָם, וְלֹא אֵל,
אַף כִּי בְּלִבְּךָ אַתָּה חוֹשֵׁב כִּי אֵל הִנְּךָ.