7 כַּאֲשֶׁר רָאָה יְהֹוָה שֶׁהֵם נִכְנְעוּ,‏ הָיָה דְּבַר יְהֹוָה אֶל שְׁמַעְיָה:‏ ”‏הֵם נִכְנְעוּ.‏ לֹא אַשְׁמִיד אוֹתָם,‏+ וּבְעוֹד זְמַן קָצָר אַצִּיל אוֹתָם.‏ לֹא אֶשְׁפֹּךְ אֶת חֲמָתִי עַל יְרוּשָׁלַיִם בְּאֶמְצָעוּת שִׁישַׁק.‏ 8 אַךְ הֵם יִהְיוּ לוֹ לַעֲבָדִים לְמַעַן יֵדְעוּ מָה הַהֶבְדֵּל בֵּין עֲבוֹדָתָם אוֹתִי וּבֵין עֲבוֹדָתָם אֶת מַלְכֵי* הָאֲרָצוֹת הָאֲחֵרוֹת”‏.‏