ג וְהוּא אָמַר אֵלַי:‏ ”‏בֶּן אָדָם,‏ אֱכֹל אֶת אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ.‏* אֱכֹל אֶת הַמְּגִלָּה הַזֹּאת,‏ וְלֵךְ,‏ דַּבֵּר אֶל בֵּית יִשְׂרָאֵל”‏.‏+

2 לָכֵן פָּתַחְתִּי אֶת פִּי,‏ וְהוּא הֶאֱכִילַנִי אֶת הַמְּגִלָּה הַזֹּאת.‏ 3 וְהוּא אָמַר אֵלַי:‏ ”‏בֶּן אָדָם,‏ אֱכֹל אֶת הַמְּגִלָּה הַזֹּאת אֲשֶׁר אֲנִי נוֹתֵן לְךָ,‏ וּמַלֵּא בָּהּ אֶת בִּטְנְךָ”‏.‏ וְהִתְחַלְתִּי לֶאֱכֹל אוֹתָהּ,‏ וְהִיא הָיְתָה בְּפִי מְתוּקָה כִּדְבַשׁ.‏+

9 הָלַכְתִּי אֶל הַמַּלְאָךְ וְאָמַרְתִּי לוֹ לָתֵת לִי אֶת הַמְּגִלָּה הַקְּטַנָּה.‏ אָמַר לִי:‏ ”‏קַח וֶאֱכֹל אוֹתָהּ;‏+ בְּקֵבָתְךָ תִּהְיֶה הִיא מָרָה,‏ אַךְ בְּפִיךָ תִּהְיֶה הִיא מְתוּקָה כִּדְבַשׁ”‏.‏ 10 לָקַחְתִּי אֶת הַמְּגִלָּה הַקְּטַנָּה מִיַּד הַמַּלְאָךְ וַאֲכַלְתִּיהָ,‏+ וּבְפִי הִיא הָיְתָה מְתוּקָה כִּדְבַשׁ,‏+ אַךְ לְאַחַר שֶׁאָכַלְתִּי אֶת הַמְּגִלָּה,‏ הָיְתָה הִיא מָרָה בְּקֵבָתִי.‏