16 וּמְנַשֶּׁה גַּם שָׁפַךְ הַרְבֵּה מְאוֹד דָּם נָקִי עַד אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת יְרוּשָׁלַיִם מִפֶּה לָפֶה,‏+ מִלְּבַד חֶטְאוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה בְּגָרְמוֹ לִיהוּדָה לַחְטֹא בַּעֲשׂוֹתָם אֶת הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה.‏

3 אָכֵן הָיָה זֶה לְפִי פְּקֻדַּת יְהֹוָה שֶׁהַדָּבָר קָרָה לִיהוּדָה,‏ כְּדֵי לַהֲסִירָם מֵעַל פָּנָיו+ בִּגְלַל כָּל הַחֲטָאִים אֲשֶׁר עָשָׂה מְנַשֶּׁה+ 4 וְגַם הַדָּם הַנָּקִי אֲשֶׁר שָׁפַךְ,‏+ כִּי מִלֵּא אֶת יְרוּשָׁלַיִם בְּדָם נָקִי,‏ וִיהֹוָה לֹא הִסְכִּים לִסְלֹחַ.‏+

9 וְהוּא אָמַר אֵלַי:‏ ”‏עֲווֹן בֵּית יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה גָּדוֹל מְאוֹד מְאוֹד.‏+ הָאָרֶץ מָלְאָה שְׁפִיכוּת דָּמִים,‏+ וְהָעִיר מָלְאָה שְׁחִיתוּת.‏+ כִּי אוֹמְרִים הֵם,‏ ’‏עָזַב יְהֹוָה אֶת הָאָרֶץ,‏ וִיהֹוָה אֵינוֹ רוֹאֶה’‏.‏+