36 כִּרְאוֹתוֹ אֶת הַהֲמוֹנִים רִחֵם עֲלֵיהֶם,‏+ כִּי הָיוּ פְּצוּעִים* וַעֲזוּבִים כְּצֹאן לְלֹא רוֹעֶה.‏+

32 קָרָא אֵלָיו יֵשׁוּעַ אֶת תַּלְמִידָיו וְאָמַר לָהֶם:‏ ”‏אֲנִי מְרַחֵם עַל הַהֲמוֹנִים,‏+ כִּי כְּבָר שְׁלוֹשָׁה יָמִים הֵם אִתִּי וְאֵין לָהֶם מָה לֶאֱכֹל;‏ אֵינֶנִּי רוֹצֶה לְשַׁלֵּחַ אוֹתָם לְדַרְכָּם רְעֵבִים,‏* פֶּן יִתְמוֹטְטוּ בַּדֶּרֶךְ”‏.‏+

13 כַּאֲשֶׁר רָאָה אוֹתָהּ הָאָדוֹן נִתְמַלֵּא רַחֲמִים עָלֶיהָ+ וְאָמַר לָהּ:‏ ”‏אַל תִּבְכִּי”‏.‏+

17 לָכֵן הָיָה עָלָיו לְהִדָּמוֹת לְ’‏אֶחָיו’‏ בְּכָל הַמּוּבָנִים,‏+ לְמַעַן יִהְיֶה כֹּהֵן גָּדוֹל רַחוּם וְנֶאֱמָן בְּעִנְיָנִים הַקְּשׁוּרִים לֶאֱלֹהִים,‏ כְּדֵי שֶׁיַּקְרִיב קָרְבַּן רִצּוּי*‏+ עַל חֲטָאֵי בְּנֵי הָאָדָם.‏+

2 הוּא יָכוֹל לִנְהֹג בְּחֶמְלָה* עִם טוֹעִים* חַסְרֵי יֶדַע,‏ שֶׁכֵּן גַּם לוֹ יֵשׁ חֻלְשׁוֹת* מִשֶּׁלּוֹ,‏