28 כִּרְאוֹתוֹ אֶת יֵשׁוּעַ צָעַק וְנָפַל אַרְצָה לְפָנָיו,‏ וְאָז קָרָא בְּקוֹל גָּדוֹל:‏ ”‏מָה לִי וּלְךָ,‏ יֵשׁוּעַ בֶּן הָאֵל הָעֶלְיוֹן?‏ אָנָּא מִמְּךָ,‏ אַל תְּעַנֶּה אוֹתִי”‏.‏+ 29 ‏(‏שֶׁכֵּן יֵשׁוּעַ צִוָּה עַל הָרוּחַ הַטְּמֵאָה לָצֵאת מִן הָאִישׁ.‏ פְּעָמִים רַבּוֹת* הִשְׁתַּלְּטָה עָלָיו,‏+ וּלְעִתִּים קְרוֹבוֹת נִכְבַּל בְּשַׁרְשְׁרָאוֹת וּבִכְבָלִים וְשָׂמוּ עָלָיו מִשְׁמָר.‏ אַךְ הוּא נִתֵּק אֶת הַשַּׁרְשְׁרָאוֹת וּבְהַשְׁפָּעַת הַשֵּׁד בָּרַח לִמְקוֹמוֹת שׁוֹמֵמִים.‏)‏ 30 שָׁאַל אוֹתוֹ יֵשׁוּעַ:‏ ”‏מָה שִׁמְךָ?‏”‏ הֵשִׁיב לוֹ:‏ ”‏לִגְיוֹן”‏,‏ כִּי שֵׁדִים רַבִּים נִכְנְסוּ לְתוֹכוֹ.‏