31 הוּא יָרַד אֶל הָעִיר הַגְּלִילִית כְּפַר נַחוּם וְלִמֵּד אוֹתָם בַּשַּׁבָּתוֹת,‏+ 32 וְהֵם הִשְׁתּוֹמְמוּ עַל דֶּרֶךְ הוֹרָאָתוֹ,‏+ כִּי דִּבֵּר בְּסַמְכוּתִיּוּת.‏ 33 בְּבֵית הַכְּנֶסֶת הָיָה אִישׁ וּבוֹ שֵׁד,‏ רוּחַ טְמֵאָה,‏ וְהוּא צָעַק בְּקוֹל גָּדוֹל:‏+ 34 ‏”‏אָה!‏ מָה לָנוּ וּלְךָ,‏ יֵשׁוּעַ הַנָּצַרְתִּי?‏+ בָּאתָ לְהַשְׁמִיד אוֹתָנוּ?‏ אֲנִי יוֹדֵעַ בְּדִיּוּק מִי אַתָּה — קְדוֹשׁ אֱלֹהִים!‏”‏+ 35 גָּעַר בּוֹ יֵשׁוּעַ וְאָמַר:‏ ”‏שְׁתֹק וְצֵא מִמֶּנּוּ”‏.‏ הִפִּיל הַשֵּׁד אֶת הָאִישׁ בֵּינֵיהֶם,‏ וְאָז יָצָא מִמֶּנּוּ מִבְּלִי לִפְגֹּעַ בּוֹ.‏ 36 תַּדְהֵמָה אָחֲזָה בַּכֹּל,‏ וְהֵם אָמְרוּ זֶה לָזֶה:‏ ”‏רְאוּ אֵיךְ הוּא מְדַבֵּר!‏ בְּסַמְכוּת וּבְעָצְמָה הוּא מְצַוֶּה עַל הָרוּחוֹת הַטְּמֵאוֹת,‏ וְהֵן יוֹצְאוֹת!‏”‏ 37 שִׁמְעוֹ יָצָא בְּכָל הָאֵזוֹר מִסָּבִיב.‏