כא מְאֻחָר יוֹתֵר בָּא דָּוִד אֶל נֹב+ אֶל אֲחִימֶלֶךְ הַכֹּהֵן.‏ כִּרְאוֹתוֹ אֶת דָּוִד,‏ נֶחְרַד אֲחִימֶלֶךְ וְאָמַר לוֹ:‏ ”‏מַדּוּעַ אַתָּה לְבַדְּךָ וְאֵין אִישׁ אִתְּךָ?‏”‏+ 2 הֵשִׁיב דָּוִד לַאֲחִימֶלֶךְ הַכֹּהֵן:‏ ”‏הַמֶּלֶךְ צִוָּה עָלַי לַעֲשׂוֹת דְּבַר מָה,‏ אַךְ אָמַר לִי,‏ ’‏אַל יֵדַע אִישׁ מְאוּמָה עַל הַמְּשִׂימָה שֶׁאֲנִי שׁוֹלֵחַ אוֹתְךָ אֵלֶיהָ וְעַל הַהוֹרָאוֹת שֶׁמָּסַרְתִּי לְךָ’‏.‏ קָבַעְתִּי לְהִפָּגֵשׁ עִם הַבַּחוּרִים שֶׁלִּי בְּמָקוֹם מְסֻיָּם.‏ 3 וְכָעֵת אִם יֵשׁ בְּיָדְךָ חָמֵשׁ כִּכְּרוֹת לֶחֶם תֵּן אוֹתָן לִי,‏ אוֹ מָה שֶׁיֵּשׁ בַּנִּמְצָא”‏.‏ 4 אַךְ הַכֹּהֵן הֵשִׁיב לְדָוִד וְאָמַר:‏ ”‏אֵין בְּיָדִי לֶחֶם רָגִיל,‏ אֶלָּא לֶחֶם קֹדֶשׁ+ — בִּתְנַאי שֶׁהַבַּחוּרִים נִשְׁמְרוּ מִנָּשִׁים”‏.‏*‏+ 5 וְדָוִד הֵשִׁיב לַכֹּהֵן:‏ ”‏אָכֵן נִמְנַעְנוּ מִנָּשִׁים כְּבַפְּעָמִים הָאֲחֵרוֹת שֶׁבָּהֶן יָצָאתִי לַמַּעֲרָכָה.‏+ אִם גּוּפָם שֶׁל הַבַּחוּרִים קָדוֹשׁ כַּאֲשֶׁר הַמְּשִׂימָה רְגִילָה,‏ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה הוּא קָדוֹשׁ הַיּוֹם!‏”‏ 6 לְפִיכָךְ הַכֹּהֵן נָתַן לוֹ אֶת לֶחֶם הַקֹּדֶשׁ,‏+ כִּי לֹא הָיָה שָׁם לֶחֶם מִלְּבַד לֶחֶם הַפָּנִים,‏ אֲשֶׁר הוּסַר מִלִּפְנֵי יְהֹוָה כְּדֵי שֶׁיֻּחְלַף בְּלֶחֶם טָרִי בַּיּוֹם שֶׁבּוֹ נִלְקַח.‏