יוחנן

י ‏”‏אָמֵן אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם,‏ מִי שֶׁאֵינוֹ נִכְנָס אֶל מִכְלָא הַצֹּאן דֶּרֶךְ הַשַּׁעַר,‏ אֶלָּא מְטַפֵּס וְנִכְנָס אֵלָיו מִמָּקוֹם אַחֵר,‏ גַּנָּב הוּא וְשׁוֹדֵד.‏+ 2 הַנִּכְנָס דֶּרֶךְ הַשַּׁעַר הוּא רוֹעֵה הַצֹּאן.‏+ 3 שׁוֹמֵר הַשַּׁעַר פּוֹתֵחַ לוֹ אֶת הַשַּׁעַר,‏+ וְהַכְּבָשִׂים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלוֹ.‏+ הוּא קוֹרֵא לִכְבָשָׂיו בְּשֵׁם וּמוֹלִיךְ אוֹתָם הַחוּצָה.‏ 4 לְאַחַר שֶׁהוּא מוֹצִיא אֶת כָּל הַשַּׁיָּכִים לוֹ,‏ הוּא הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם וְהַכְּבָשִׂים הוֹלְכִים אַחֲרָיו,‏ כִּי הֵם מַכִּירִים אֶת קוֹלוֹ.‏ 5 אַחֲרֵי זָר לֹא יֵלְכוּ,‏ אֶלָּא יִבְרְחוּ מִמֶּנּוּ,‏ כִּי הֵם אֵינָם מַכִּירִים אֶת קוֹלָם שֶׁל זָרִים”‏.‏ 6 יֵשׁוּעַ הִצִּיג לָהֶם אֶת הַהַקְבָּלָה הַזֹּאת,‏ אַךְ הֵם לֹא הֵבִינוּ אֶת מַשְׁמָעוּת דְּבָרָיו.‏

7 לָכֵן הוֹסִיף יֵשׁוּעַ וְאָמַר:‏ ”‏אָמֵן אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם,‏ אֲנִי הוּא שַׁעַר הַצֹּאן.‏+ 8 כָּל מִי שֶׁבָּאוּ וְנִסּוּ לִתְפֹּס אֶת מְקוֹמִי,‏ גַּנָּבִים וְשׁוֹדְדִים הֵם;‏ אֲבָל הַכְּבָשִׂים לֹא הִקְשִׁיבוּ לָהֶם.‏ 9 אֲנִי הַשַּׁעַר;‏ מִי שֶׁיִּכָּנֵס דַּרְכִּי יִוָּשַׁע,‏ וְהוּא יִכָּנֵס וְיֵצֵא וְיִמְצָא מִרְעֶה.‏+ 10 אֵין הַגַּנָּב בָּא אֶלָּא כְּדֵי לִגְנֹב וְלַהֲרֹג וּלְהַשְׁמִיד.‏+ אֲנִי בָּאתִי כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ לָהֶם חַיִּים,‏ וּבְשֶׁפַע.‏ 11 אֲנִי הָרוֹעֶה הַטּוֹב.‏*‏+ הָרוֹעֶה הַטּוֹב מוֹסֵר אֶת חַיָּיו* בְּעַד הַצֹּאן.‏+ 12 הַשָּׂכִיר,‏ שֶׁאֵינֶנּוּ רוֹעֵה צֹאן וְשֶׁהַכְּבָשִׂים אֵינָם שַׁיָּכִים לוֹ,‏ כִּרְאוֹתוֹ אֶת הַזְּאֵב מִתְקָרֵב,‏ נוֹטֵשׁ אֶת הַכְּבָשִׂים וּבוֹרֵחַ — וְהַזְּאֵב חוֹטֵף וּמְפַזֵּר אוֹתָם — 13 מִשּׁוּם שֶׁהוּא שָׂכִיר וְאֵין הוּא דּוֹאֵג לַצֹּאן.‏ 14 אֲנִי הָרוֹעֶה הַטּוֹב.‏* אֲנִי מַכִּיר אֶת כְּבָשַׂי וּכְבָשַׂי מַכִּירִים אוֹתִי,‏+ 15 כְּפִי שֶׁהָאָב מַכִּיר אוֹתִי וַאֲנִי מַכִּיר אֶת הָאָב;‏+ וַאֲנִי מוֹסֵר אֶת חַיַּי* בְּעַד הַצֹּאן.‏+

16 ‏”‏יֵשׁ לִי כְּבָשִׂים אֲחֵרִים אֲשֶׁר אֵינָם מִן הַמִּכְלָא הַזֶּה;‏+ עָלַי לֶאֱסֹף גַּם אוֹתָם.‏ הֵם יַקְשִׁיבוּ לְקוֹלִי וְכֻלָּם יִהְיוּ לְעֵדֶר אֶחָד תַּחַת רוֹעֶה אֶחָד.‏+ 17 מִשּׁוּם כָּךְ הָאָב אוֹהֵב אוֹתִי,‏+ מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי מוֹסֵר אֶת חַיַּי*‏+ עַל מְנַת שֶׁאֲקַבֵּל אוֹתָם בַּחֲזָרָה.‏ 18 אִישׁ אֵינוֹ נוֹטֵל אוֹתָם* מִמֶּנִּי,‏ אֶלָּא שֶׁאֲנִי מוֹסֵר אוֹתָם מֵרְצוֹנִי הַחָפְשִׁי.‏ יֵשׁ לִי הַסַּמְכוּת לִמְסֹר אוֹתָם וְיֵשׁ לִי הַסַּמְכוּת לְקַבְּלָם בַּחֲזָרָה.‏+ אֶת הַמִּצְוָה הַזֹּאת קִבַּלְתִּי מֵאֵת אָבִי”‏.‏

19 בְּשֶׁל דְּבָרָיו אֵלֶּה שׁוּב הִתְעוֹרְרָה מַחֲלֹקֶת בֵּין הַיְּהוּדִים.‏+ 20 רַבִּים מֵהֶם אָמְרוּ:‏ ”‏יֵשׁ בּוֹ שֵׁד וְהוּא מְשֻׁגָּע.‏ מַדּוּעַ אַתֶּם מַקְשִׁיבִים לוֹ?‏”‏ 21 אֲחֵרִים אָמְרוּ:‏ ”‏לֹא כָּךְ מְדַבֵּר אָדָם אֲחוּז שֵׁד.‏ הַאִם שֵׁד יָכוֹל לִפְקֹחַ עֵינֵי עִוְּרִים?‏”‏

22 בְּאוֹתָהּ עֵת חָגְגוּ בִּירוּשָׁלַיִם אֶת חַג הַחֲנֻכָּה.‏ הָיָה זֶה חֹרֶף,‏ 23 וְיֵשׁוּעַ הִתְהַלֵּךְ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ בְּאַכְסַדְרַת שְׁלֹמֹה.‏+ 24 הִקִּיפוּ אוֹתוֹ הַיְּהוּדִים וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ:‏ ”‏עַד מָתַי תַּחְזִיק אוֹתָנוּ* בְּמֶתַח?‏ אִם אַתָּה הַמָּשִׁיחַ אֱמֹר זֹאת בִּמְפֹרָשׁ”‏.‏ 25 הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ:‏ ”‏אָמַרְתִּי לָכֶם,‏ אַךְ אֵינְכֶם מַאֲמִינִים.‏ הַמַּעֲשִׂים שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה בְּשֵׁם אָבִי הֵם הַמְּעִידִים עָלַי.‏+ 26 אֲבָל אַתֶּם אֵינְכֶם מַאֲמִינִים,‏ מִפְּנֵי שֶׁאֵינְכֶם כְּבָשַׂי.‏+ 27 כְּבָשַׂי מַקְשִׁיבִים לְקוֹלִי,‏ וַאֲנִי מַכִּיר אוֹתָם וְהֵם הוֹלְכִים אַחֲרַי.‏+ 28 אֲנִי אֶתֵּן לָהֶם חַיֵּי עוֹלָם,‏+ וְהֵם לֹא יֹאבְדוּ לְעוֹלָם וְאִישׁ לֹא יַחְטֹף אוֹתָם מִיָּדִי.‏+ 29 מָה שֶׁנָּתַן לִי אָבִי גָּדוֹל מִכָּל דָּבָר אַחֵר,‏ וְאִישׁ אֵינוֹ יָכוֹל לַחְטֹף אוֹתָם מִיְּדֵי הָאָב.‏+ 30 אֲנִי וְהָאָב אֶחָד* אֲנַחְנוּ”‏.‏+

31 שׁוּב הֵרִימוּ הַיְּהוּדִים אֲבָנִים כְּדֵי לִסְקֹל אוֹתוֹ.‏ 32 בִּתְגוּבָה אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ:‏ ”‏עָשִׂיתִי בְּמִצְוַת הָאָב הַרְבֵּה מַעֲשִׂים טוֹבִים לְנֶגֶד עֵינֵיכֶם.‏ עַל אֵיזֶה מֵהֶם אַתֶּם רוֹצִים לִסְקֹל אוֹתִי?‏”‏ 33 הֵשִׁיבוּ לוֹ הַיְּהוּדִים:‏ ”‏לֹא עַל מַעֲשֶׂה טוֹב נִסְקֹל אוֹתְךָ אֶלָּא עַל גִּדּוּף;‏*‏+ שֶׁכֵּן עַל אַף הֱיוֹתְךָ אָדָם אַתָּה מִתְיַמֵּר לִהְיוֹת אֵל”‏.‏ 34 הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ:‏ ”‏הַאִם לֹא כָּתוּב בְּתוֹרַתְכֶם,‏ ’‏אֲנִי אָמַרְתִּי:‏ ”‏אֱלֹהִים* אַתֶּם”‏’‏?‏+ 35 אִם הוּא קָרָא ’‏אֱלֹהִים’‏+ לְאֵלֶּה שֶׁאוֹתָם דְּבַר אֱלֹהִים מְגַנֶּה — וְאֶת הַכָּתוּב אִי־אֶפְשָׁר לְבַטֵּל — 36 הַאִם אַתֶּם אוֹמְרִים לִי,‏ לָזֶה אֲשֶׁר הָאָב קִדֵּשׁ וְשָׁלַח אֶל הָעוֹלָם,‏ ’‏מְגַדֵּף* אַתָּה’‏ עַל שֶׁאָמַרְתִּי ’‏בֶּן אֱלֹהִים אֲנִי’‏?‏+ 37 אִם אֵינֶנִּי עוֹשֶׂה אֶת מַעֲשֵׂי אָבִי,‏ אַל תַּאֲמִינוּ לִי.‏ 38 אֲבָל אִם אֲנִי עוֹשֶׂה אוֹתָם,‏ אַף שֶׁאֵינְכֶם מַאֲמִינִים לִי,‏ הַאֲמִינוּ לַמַּעֲשִׂים+ כְּדֵי שֶׁתָּבִינוּ וְגַם תֵּדְעוּ תָּמִיד שֶׁהָאָב מְאֻחָד אִתִּי וַאֲנִי מְאֻחָד עִם הָאָב”‏.‏+ 39 מִשּׁוּם כָּךְ נִסּוּ שׁוּב לִתְפֹּס אוֹתוֹ,‏ אַךְ הוּא חָמַק מִיָּדָם.‏

40 הוּא הָלַךְ שׁוּב אֶל עֵבֶר הַיַּרְדֵּן אֶל הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הִטְבִּיל יוֹחָנָן בַּתְּחִלָּה,‏+ וְנִשְׁאַר שָׁם.‏ 41 רַבִּים בָּאוּ אֵלָיו וְאָמְרוּ:‏ ”‏יוֹחָנָן לֹא עָשָׂה שׁוּם אוֹת,‏ אַךְ כָּל מָה שֶׁאָמַר יוֹחָנָן עַל הָאִישׁ הַזֶּה הָיָה אֱמֶת”‏.‏+ 42 וְרַבִּים שָׁם הֶאֱמִינוּ בּוֹ.‏