יונה
ג וּדְבַר יְהֹוָה הָיָה אֶל יוֹנָה שֵׁנִית בְּאָמְרוֹ:+ 2 ”קוּם, לֵךְ אֶל נִינְוֵה+ הָעִיר הַגְּדוֹלָה, וְהַכְרֵז בְּפָנֶיהָ אֶת הַמֶּסֶר אֲשֶׁר אָנוֹכִי נוֹתֵן לְךָ”.
3 לָכֵן יוֹנָה קָם וְהָלַךְ אֶל נִינְוֵה+ כִּדְבַר יְהֹוָה.+ וְנִינְוֵה הָיְתָה עִיר גְּדוֹלָה מְאוֹד* — מֶרְחַק הֲלִיכָה שֶׁל שְׁלוֹשָׁה יָמִים. 4 וְיוֹנָה נִכְנַס אֶל הָעִיר, וּבְלֶכְתּוֹ מֶרְחַק יוֹם הֲלִיכָה הִכְרִיז: ”בְּעוֹד אַרְבָּעִים יוֹם תֵּחָרֵב נִינְוֵה”.
5 וְאַנְשֵׁי נִינְוֵה הֶאֱמִינוּ בֶּאֱלֹהִים+ וְהִכְרִיזוּ צוֹם וְלָבְשׁוּ שַׂקִּים, מִגְּדוֹלָם וְעַד קְטַנָּם. 6 כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ הַדָּבָר אֶל מֶלֶךְ נִינְוֵה, הוּא קָם מִכִּסְּאוֹ וְהֵסִיר אֶת אַדַּרְתּוֹ מֵעָלָיו וְהִתְכַּסָּה בְּשַׂק וְיָשַׁב בָּאֵפֶר. 7 וְהוּא הוֹצִיא הַכְרָזָה בְּרַחֲבֵי נִינְוֵה,
”בְּמִצְוַת הַמֶּלֶךְ וְנִכְבָּדָיו: הָאָדָם, הַבְּהֵמָה, הַבָּקָר וְהַצֹּאן אַל יִטְעֲמוּ מְאוּמָה. אַל יֹאכְלוּ דָּבָר וְאַל יִשְׁתּוּ מַיִם. 8 וְיִתְכַּסּוּ בְּשַׂקִּים, הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה; וְיִקְרְאוּ אֶל אֱלֹהִים בְּחָזְקָה וְיָשׁוּבוּ אִישׁ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה וּמִן הָאַלִּימוּת אֲשֶׁר בְּכַפֵּיהֶם. 9 מִי יוֹדֵעַ אִם הָאֱלֹהִים יַחְזֹר בּוֹ מִכַּוָּנָתוֹ* וְיָשׁוּב מִכַּעֲסוֹ הַבּוֹעֵר, וְלֹא נֹאבַד?”
10 כַּאֲשֶׁר רָאָה הָאֱלֹהִים אֶת מַעֲשֵׂיהֶם,+ שֶׁשָּׁבוּ מִדַּרְכָּם הָרָעָה, חָזַר בּוֹ מִן* הָאָסוֹן אֲשֶׁר אָמַר שֶׁיָּבִיא עֲלֵיהֶם, וְלֹא הֱבִיאוֹ.+