בראשית

לז יַעֲקֹב הִמְשִׁיךְ לְהִתְגּוֹרֵר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן,‏ הָאָרֶץ אֲשֶׁר בָּהּ חַי אָבִיו כְּזָר.‏+

2 אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב.‏

כַּאֲשֶׁר הָיָה יוֹסֵף+ בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה,‏ רָעָה הַנַּעַר אֶת הַצֹּאן+ עִם בְּנֵי בִּלְהָה+ וְעִם בְּנֵי זִלְפָּה,‏+ נְשׁוֹת אָבִיו.‏ וְיוֹסֵף מָסַר דִּוּוּחַ שְׁלִילִי עֲלֵיהֶם לַאֲבִיהֶם.‏ 3 וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אֶת כָּל בָּנָיו הָאֲחֵרִים+ כִּי הָיָה בֶּן זְקוּנָיו,‏ וְהוּא הֵכִין לוֹ כֻּתֹּנֶת מְיֻחֶדֶת.‏*‏ 4 כַּאֲשֶׁר רָאוּ אֶחָיו שֶׁאֲבִיהֶם אָהַב אוֹתוֹ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אֶת כָּל אֶחָיו,‏ הֵחֵלּוּ לִשְׂנֹא אוֹתוֹ,‏ וְלֹא יָכְלוּ לְדַבֵּר אִתּוֹ בְּשָׁלוֹם.‏

5 מְאֻחָר יוֹתֵר חָלַם יוֹסֵף חֲלוֹם וְסִפֵּר אוֹתוֹ לְאֶחָיו,‏+ וְהֵם מָצְאוּ סִבָּה נוֹסֶפֶת לִשְׂנֹא אוֹתוֹ.‏ 6 אָמַר לָהֶם:‏ ”‏הַקְשִׁיבוּ נָא לַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלַמְתִּי.‏ 7 הִנֵּה הָיִינוּ קוֹשְׁרִים אֲלֻמּוֹת בְּאֶמְצַע הַשָּׂדֶה,‏ וְאָז קָמָה אֲלֻמָּתִי וְנִצְּבָה זְקוּפָה,‏ וַאֲלֻמּוֹתֵיכֶם סָבְבוּ אֶת אֲלֻמָּתִי וְהִשְׁתַּחֲווּ לָהּ”‏.‏+ 8 אָמְרוּ לוֹ אֶחָיו:‏ ”‏הַאִם בֶּאֱמֶת תַּמְלִיךְ אֶת עַצְמְךָ עָלֵינוּ וְתִמְשֹׁל בָּנוּ?‏”‏+ וְהֵם מָצְאוּ סִבָּה נוֹסֶפֶת לִשְׂנֹא אוֹתוֹ,‏ בִּגְלַל חֲלוֹמוֹתָיו וּבִגְלַל דְּבָרָיו.‏

9 אַחֲרֵי כֵן חָלַם חֲלוֹם נוֹסָף וְסִפֵּר אוֹתוֹ לְאֶחָיו:‏ ”‏חֲלוֹם נוֹסָף חָלַמְתִּי.‏ הַפַּעַם הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים הִשְׁתַּחֲווּ לִי”‏.‏+ 10 וְהוּא סִפֵּר אוֹתוֹ לְאָבִיו וְכֵן גַּם לְאֶחָיו,‏ וְאָבִיו גָּעַר בּוֹ וְאָמַר לוֹ:‏ ”‏מָה פֵּשֶׁר הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלַמְתָּ?‏ הַאִם בֶּאֱמֶת נָבוֹא אֲנִי וְאִמְּךָ וְאַחֶיךָ לְהִשְׁתַּחֲווֹת לְךָ אַרְצָה?‏”‏ 11 וְאֶחָיו הֵחֵלּוּ לְקַנֵּא בּוֹ,‏+ אַךְ אָבִיו זָכַר אֶת דְּבָרָיו.‏

12 וְאֶחָיו הָלְכוּ לִרְעוֹת אֶת צֹאן אֲבִיהֶם לְיַד שְׁכֶם.‏+ 13 מְאֻחָר יוֹתֵר אָמַר יִשְׂרָאֵל אֶל יוֹסֵף:‏ ”‏הֲלֹא אַחֶיךָ רוֹעִים אֶת הַצֹּאן לְיַד שְׁכֶם.‏ בּוֹא וְאֶשְׁלַח אוֹתְךָ אֲלֵיהֶם”‏.‏ אָמַר לוֹ:‏ ”‏אֲנִי מוּכָן!‏”‏ 14 עַל כֵּן אָמַר לוֹ:‏ ”‏לֵךְ נָא וּרְאֵה אִם שָׁלוֹם לְאַחֶיךָ.‏ רְאֵה מָה שְׁלוֹם הַצֹּאן וַחֲזֹר לְסַפֵּר לִי”‏.‏ וְהוּא שָׁלַח אוֹתוֹ מֵעֵמֶק חֶבְרוֹן,‏+ וְהוּא הָלַךְ לְכִוּוּן שְׁכֶם.‏ 15 לְאַחַר מִכֵּן,‏ בְּעוֹדוֹ תּוֹעֶה בַּשָּׂדֶה,‏ מָצָא אוֹתוֹ אִישׁ אֶחָד וְשָׁאַל אוֹתוֹ:‏ ”‏מָה אַתָּה מְחַפֵּשׂ?‏”‏ 16 הֵשִׁיב לוֹ:‏ ”‏אֲנִי מְחַפֵּשׂ אֶת אַחַי.‏ אֱמֹר נָא לִי,‏ אֵיפֹה הֵם רוֹעִים?‏”‏ 17 אָמַר הָאִישׁ:‏ ”‏הֵם יָצְאוּ מִכָּאן,‏ כִּי שָׁמַעְתִּי אוֹתָם אוֹמְרִים,‏ ’‏נֵלֵךְ אֶל דֹּתָן’‏”‏.‏ לְפִיכָךְ יוֹסֵף הָלַךְ אַחֲרֵי אֶחָיו וּמָצָא אוֹתָם בְּדֹתָן.‏

18 וְהֵם רָאוּ אוֹתוֹ מֵרָחוֹק,‏ וְלִפְנֵי שֶׁהִגִּיעַ אֲלֵיהֶם זָמְמוּ לְהָמִית אוֹתוֹ.‏ 19 אָמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו:‏ ”‏הִנֵּה בַּעַל הַחֲלוֹמוֹת+ הַזֶּה בָּא.‏ 20 כָּעֵת בּוֹאוּ וְנַהֲרֹג אוֹתוֹ וְנַשְׁלִיךְ אוֹתוֹ אֶל תּוֹךְ אֶחָד מִבּוֹרוֹת הַמַּיִם,‏ וְנֹאמַר שֶׁחַיַּת פֶּרֶא רָעָה טָרְפָה אוֹתוֹ.‏ וְאָז נִרְאֶה מָה יִקְרֶה לַחֲלוֹמוֹתָיו”‏.‏ 21 כַּאֲשֶׁר שָׁמַע זֹאת רְאוּבֵן,‏+ נִסָּה לְהַצִּילוֹ מִיָּדָם.‏ הוּא אָמַר:‏ ”‏אַל נַהֲרֹג אוֹתוֹ”‏.‏*‏+ 22 אָמַר אֲלֵיהֶם רְאוּבֵן:‏ ”‏אַל תִּשְׁפְּכוּ דָּם.‏+ הַשְׁלִיכוּ אוֹתוֹ אֶל בּוֹר הַמַּיִם הַזֶּה בַּמִּדְבָּר,‏ אַךְ אַל תִּשְׁלְחוּ בּוֹ יָד”‏.‏+ הוּא הִתְכַּוֵּן לְהַצִּילוֹ מִיָּדָם כְּדֵי לַהֲשִׁיבוֹ אֶל אָבִיו.‏

23 לָכֵן מִיָּד כַּאֲשֶׁר בָּא יוֹסֵף אֶל אֶחָיו,‏ הִפְשִׁיטוּ מִיּוֹסֵף אֶת כֻּתָּנְתּוֹ,‏ הַכֻּתֹּנֶת הַמְּיֻחֶדֶת אֲשֶׁר לָבַשׁ,‏+ 24 וְלָקְחוּ אוֹתוֹ וְהִשְׁלִיכוּ אוֹתוֹ אֶל תּוֹךְ בּוֹר הַמַּיִם.‏ וְהַבּוֹר הָיָה אָז רֵיק;‏ לֹא הָיוּ בּוֹ מַיִם.‏

25 וְהֵם יָשְׁבוּ לֶאֱכֹל.‏ כַּאֲשֶׁר נָשְׂאוּ עֵינֵיהֶם,‏ רָאוּ אוֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים+ בָּאָה מִגִּלְעָד.‏ גְּמַלֵּיהֶם נָשְׂאוּ שְׂרָף רֵיחָנִי,‏* צֹרִי* וְלוֹט,‏*‏+ וְהֵם הָיוּ בְּדַרְכָּם לָרֶדֶת אֶל מִצְרַיִם.‏ 26 אָמַר יְהוּדָה אֶל אֶחָיו:‏ ”‏אֵיזֶה רֶוַח נָפִיק אִם נַהֲרֹג אֶת אָחִינוּ וּנְכַסֶּה אֶת דָּמוֹ?‏+ 27 בּוֹאוּ וְנִמְכֹּר אוֹתוֹ+ לַיִּשְׁמְעֵאלִים,‏ וְאַל תִּפְגַּע בּוֹ יָדֵנוּ.‏ הֲרֵי הוּא אָחִינוּ,‏ בְּשָׂרֵנוּ”‏.‏ וְהֵם שָׁמְעוּ בְּקוֹל אֲחִיהֶם.‏ 28 וְכַאֲשֶׁר עָבְרוּ הַסּוֹחֲרִים הַמִּדְיָנִים,‏+ הֵם מָשְׁכוּ וְהֶעֱלוּ אֶת יוֹסֵף מִן הַבּוֹר וּמָכְרוּ אוֹתוֹ לַיִּשְׁמְעֵאלִים בְּעֶשְׂרִים יְחִידוֹת כֶּסֶף.‏+ וַאֲנָשִׁים אֵלֶּה הֵבִיאוּ אֶת יוֹסֵף אֶל מִצְרַיִם.‏

29 מְאֻחָר יוֹתֵר,‏ כַּאֲשֶׁר חָזַר רְאוּבֵן אֶל בּוֹר הַמַּיִם וְרָאָה שֶׁיּוֹסֵף אֵינוֹ בַּבּוֹר,‏ קָרַע אֶת בְּגָדָיו.‏ 30 וּבְשׁוּבוֹ אֶל אֶחָיו קָרָא וְאָמַר:‏ ”‏הַיֶּלֶד אֵינֶנּוּ!‏ וַאֲנִי,‏ מָה אֶעֱשֶׂה?‏”‏

31 לְפִיכָךְ הֵם לָקְחוּ אֶת כֻּתֹּנֶת יוֹסֵף וְשָׁחֲטוּ תַּיִשׁ וְטָבְלוּ אֶת הַכֻּתֹּנֶת בַּדָּם.‏ 32 אַחֲרֵי כֵן שָׁלְחוּ אֶת הַכֻּתֹּנֶת הַמְּיֻחֶדֶת אֶל אֲבִיהֶם וְאָמְרוּ:‏ ”‏אֶת זֶה מָצָאנוּ.‏ בְּדֹק נָא וּרְאֵה אִם זוֹ כֻּתֹּנֶת בִּנְךָ אוֹ לֹא”‏.‏+ 33 וְהוּא בָּדַק אוֹתָהּ וְקָרָא בְּקוֹל:‏ ”‏זוֹ כֻּתֹּנֶת בְּנִי!‏ חַיַּת פֶּרֶא רָעָה וַדַּאי טָרְפָה אוֹתוֹ!‏ יוֹסֵף לְלֹא סָפֵק נִקְרַע לִגְזָרִים!‏”‏ 34 וְיַעֲקֹב קָרַע אֶת בְּגָדָיו וְשָׂם שַׂק סְבִיב מָתְנָיו וְהִתְאַבֵּל עַל בְּנוֹ יָמִים רַבִּים.‏ 35 וְכָל בָּנָיו וְכָל בְּנוֹתָיו נִסּוּ שׁוּב וָשׁוּב לְנַחֲמוֹ,‏ אַךְ הוּא סֵרֵב לְהִתְנַחֵם וְאָמַר:‏ ”‏אֵרֵד אֶל הַשְּׁאוֹל*‏+ בְּעוֹדִי מִתְאַבֵּל עַל בְּנִי!‏”‏ וְאָבִיו הוֹסִיף לִבְכּוֹת עָלָיו.‏

36 וְהַמִּדְיָנִים מָכְרוּ אוֹתוֹ בְּמִצְרַיִם לְפוֹטִיפַר,‏ אֶחָד מִשָּׂרֵי חֲצֵרוֹ שֶׁל פַּרְעֹה+ וְשַׂר הַמִּשְׁמָר.‏+