עובדיה
1 חֲזוֹן עוֹבַדְיָה:*
כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה עַל אֱדוֹם:+
”מֶסֶר שָׁמַעְנוּ מֵאֵת יְהֹוָה,
וְצִיר נִשְׁלַח בְּקֶרֶב הָאֻמּוֹת:
’קוּמוּ, נִתְכּוֹנֵן לַקְּרָב נֶגְדָּהּ’”.+
2 ”הִנֵּה עָשִׂיתִי אוֹתְךָ זָנִיחַ בְּקֶרֶב הָאֻמּוֹת;
בָּזוּי אַתָּה מְאוֹד.+
3 עַזּוּת לִבְּךָ הִטְעֲתָה אוֹתְךָ,+
הַשּׁוֹכֵן בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע,
הַיּוֹשֵׁב בַּמָּרוֹם, הָאוֹמֵר בְּלִבּוֹ,
’מִי יוֹרִידֵנִי אַרְצָה?’
4 גַּם אִם תַּגְבִּיהַּ כָּעַיִט אֶת מִשְׁכָּנְךָ,*
וְאִם בֵּין הַכּוֹכָבִים תָּשִׂים אֶת קִנְּךָ,
מִשָּׁם אוֹרִידְךָ”, מַכְרִיז יְהֹוָה.
5 ”אִם גַּנָּבִים יָבוֹאוּ אֵלֶיךָ, שׁוֹדְדִים בַּלַּיְלָה,
(אֵיךְ תֻּשְׁמַד כָּלִיל!)*
הַאִם לֹא יִגְנְבוּ רַק אֶת אֲשֶׁר יִרְצוּ?
6 אֵיךְ חִפְּשׂוּ אֶת עֵשָׂו!
אֵיךְ בִּקְּשׁוּ לִמְצֹא אֶת אוֹצְרוֹתָיו הַצְּפוּנִים!
7 עַד הַגְּבוּל לָחֲצוּ אוֹתְךָ.
כָּל בַּעֲלֵי בְּרִיתְךָ הִתְעוּ אוֹתְךָ.
גָּבְרוּ עָלֶיךָ אַנְשֵׁי שְׁלוֹמְךָ.
אוֹכְלֵי לַחְמְךָ יָשִׂימוּ רֶשֶׁת תַּחְתֶּיךָ,
אַךְ אַתָּה לֹא תַּבְחִין בְּכָךְ.
8 בַּיּוֹם הַהוּא”, מַכְרִיז יְהֹוָה,
”הַאִם לֹא אַשְׁמִיד חֲכָמִים מֵאֱדוֹם+
וּתְבוּנָה* מֵהָאֵזוֹר הַהֲרָרִי שֶׁל עֵשָׂו?
9 וְגִבּוֹרֶיךָ, תֵּימָן,+ יִתָּקְפוּ אֵימָה,+
כִּי כָּל אִישׁ בָּאֵזוֹר הַהֲרָרִי שֶׁל עֵשָׂו יִכָּרֵת בַּקֶּטֶל.+
11 בַּיּוֹם שֶׁעָמַדְתָּ מִנֶּגֶד,
בַּיּוֹם שֶׁזָּרִים לָקְחוּ אֶת צְבָאוֹ בַּשֶּׁבִי,+
כַּאֲשֶׁר בָּאוּ נָכְרִים בְּשַׁעֲרוֹ וְהִפִּילוּ גּוֹרָל+ עַל יְרוּשָׁלַיִם,
נָהַגְתָּ כְּאֶחָד מֵהֶם.
12 אַל תִּשְׂמַח לְאֵיד אָחִיךָ בְּיוֹם אֲסוֹנוֹ,+
אַל תִּשְׂמַח עַל בְּנֵי יְהוּדָה בְּיוֹם אָבְדָנָם,+
וְאַל תְּדַבֵּר בִּיהִירוּת בְּיוֹם צָרָתָם.
13 אַל תָּבוֹא בְּשַׁעַר עַמִּי בְּיוֹם אֲסוֹנוֹ,+
אַל תִּשְׂמַח עַל צָרָתוֹ בְּיוֹם אֲסוֹנוֹ,
וְאַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל עָשְׁרוֹ בְּיוֹם אֲסוֹנוֹ.+
14 אַל תַּעֲמֹד עַל פָּרָשׁוֹת הַדְּרָכִים לְהַכְרִית אֶת פְּלִיטָיו,+
וְאַל תַּסְגִּיר אֶת נִצּוֹלָיו בְּיוֹם צָרָה.+
15 כִּי קָרוֹב יוֹם יְהֹוָה נֶגֶד כָּל הָאֻמּוֹת.+
כְּפִי שֶׁעָשִׂיתָ יֵעָשֶׂה לְךָ.+
הַדֶּרֶךְ שֶׁבָּהּ נָהַגְתָּ בָּאֲחֵרִים תָּשׁוּב עַל רֹאשְׁךָ.
16 כִּי כְּפִי שֶׁשְּׁתִיתֶם עַל הַר קָדְשִׁי,
יִשְׁתּוּ כָּל הָאֻמּוֹת תָּמִיד.+
הֵן יִשְׁתּוּ וְיִגְמְעוּ,
וְיִהְיוּ כְּלֹא הָיוּ.
17 אַךְ בְּהַר צִיּוֹן יִהְיוּ הַנִּמְלָטִים,+
וְהוּא יִהְיֶה קָדוֹשׁ;+
וּבֵית יַעֲקֹב יִירְשׁוּ אֶת הַדְּבָרִים הַשַּׁיָּכִים לָהֶם.+
18 בֵּית יַעֲקֹב יִהְיֶה לְאֵשׁ,
וּבֵית יוֹסֵף לְלֶהָבָה,
וּבֵית עֵשָׂו יִהְיֶה כְּקַשׁ;
הֵם יַצִּיתוּ אוֹתָם וִיכַלּוּ אוֹתָם,
וְלֹא יִהְיֶה שָׂרִיד לְבֵית עֵשָׂו,+
כִּי יְהֹוָה עַצְמוֹ דִּבֵּר.
19 הֵם יִירְשׁוּ אֶת הַנֶּגֶב וְאֶת הָאֵזוֹר הַהֲרָרִי שֶׁל עֵשָׂו,+
וְאֶת הַשְּׁפֵלָה וְאֶת אֶרֶץ הַפְּלִשְׁתִּים.+
הֵם יִירְשׁוּ אֶת שְׂדֵה אֶפְרַיִם וְאֶת שְׂדֵה שׁוֹמְרוֹן,+
וּבִנְיָמִין יִירַשׁ אֶת הַגִּלְעָד.
20 לְגוֹלֵי הַסּוֹלְלָה הַזֹּאת,*+
לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל תִּהְיֶה שַׁיֶּכֶת אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִים עַד צָרְפַת.+
וְגוֹלֵי יְרוּשָׁלַיִם, אֲשֶׁר הָיוּ בִּסְפָרַד, יִירְשׁוּ אֶת עָרֵי הַנֶּגֶב.+
21 וּמוֹשִׁיעִים יַעֲלוּ עַל הַר צִיּוֹן
לִשְׁפֹּט אֶת הָאֵזוֹר הַהֲרָרִי שֶׁל עֵשָׂו,+
וְהַמְּלוּכָה תִּהְיֶה לִיהֹוָה”.+
פירושו ”עובד יהוה”.
או אולי ”תגביה עוף כעיט”.
או אולי ”עד כמה הם ישמידו?”
הענבים הנשארים לאחר הבציר.
או ”וכושר הבחנה”.
או ”המבצר הזה”.