מיכה
א דְּבַר יְהֹוָה אֲשֶׁר הָיָה אֶל מִיכָה*+ הַמֹּרַשְׁתִּי, בִּימֵי יוֹתָם,+ אָחָז+ וִיחִזְקִיָּה,+ מַלְכֵי יְהוּדָה,+ אֲשֶׁר קִבֵּל בְּחָזוֹן עַל שׁוֹמְרוֹן וִירוּשָׁלַיִם:
2 ”שִׁמְעוּ, עַמִּים כֻּלְּכֶם!
הַקְשִׁיבִי, אֶרֶץ וּמְלוֹאָהּ,
וְיִהְיֶה אֲדֹנָי יְהֹוָה לְעֵד נֶגְדְּכֶם+
— יְהֹוָה מֵהֵיכַל קָדְשׁוֹ.
3 כִּי הִנֵּה יְהֹוָה יוֹצֵא מִמְּקוֹמוֹ;
הוּא יֵרֵד וְיִדְרֹךְ עַל הַמְּקוֹמוֹת הַגְּבוֹהִים שֶׁל הָאָרֶץ.
4 יִמַּסּוּ הֶהָרִים תַּחְתָּיו,+
וְהָעֲמָקִים יִתְבַּקְּעוּ
כְּדוֹנַג מִפְּנֵי הָאֵשׁ,
כְּמַיִם הַנִּגָּרִים בַּמּוֹרָד.
5 כָּל זֹאת בִּגְלַל מֶרֶד יַעֲקֹב,
בִּגְלַל חֲטָאֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל.+
מַהוּ מֶרֶד יַעֲקֹב?
הַאִם לֹא שׁוֹמְרוֹן?+
וּמָה הֵן בָּמוֹת יְהוּדָה?+
הַאִם לֹא יְרוּשָׁלַיִם?
6 אֶהֱפֹךְ אֶת שׁוֹמְרוֹן לְעִיֵּי חֳרָבוֹת בַּשָּׂדֶה,
מָקוֹם לִנְטִיעַת כְּרָמִים;
אַשְׁלִיךְ* לַגַּיְא אֶת אֲבָנֶיהָ,
וְאֶת יְסוֹדוֹתֶיהָ אֶחְשֹׂף.
אֶת כָּל אֱלִילֶיהָ אַשְׁמִיד.
כִּי מִשְּׂכַר זוֹנָה קִבְּצָה הִיא אוֹתָם,
וְהֵם יָשׁוּבוּ לִהְיוֹת שְׂכַר זוֹנָה”.
קִינָתִי תִּהְיֶה כְּשֶׁל תַּנִּים,
וְאֶבְלִי כְּשֶׁל יְעֵנִים.
פָּשָׂה הַנֶּגַע עַד שַׁעַר עַמִּי, עַד יְרוּשָׁלַיִם.+
10 ”בְּגַת אַל תּוֹדִיעוּ זֹאת;
אַל תִּבְכּוּ כְּלָל.
בְּבֵית עַפְרָה הִתְפַּלְּשִׁי בֶּעָפָר.
11 עִבְרוּ* לָכֶם בְּעֵירֹם וּבוּשָׁה, יוֹשְׁבֵי* שָׁפִיר.
יוֹשְׁבֵי צַאֲנָן לֹא יָצְאוּ.*
קִינָה תִּהְיֶה בְּבֵית אֵצֶל, וְהוּא יִקַּח מִכֶּם אֶת תְּמִיכָתוֹ.
12 כִּי יוֹשְׁבֵי* מָרוֹת צִפּוּ לְטוֹב,
אַךְ רַע יָרַד מֵאֵת יְהֹוָה לְשַׁעַר יְרוּשָׁלַיִם.
13 רִתְמוּ אֶת הַמֶּרְכָּבָה לַסּוּסִים, יוֹשְׁבֵי* לָכִישׁ.+
הֲיִיתֶם רֵאשִׁית הַחֵטְא לְבַת צִיּוֹן,
כִּי בָּךְ נִמְצְאוּ מְרִידוֹת יִשְׂרָאֵל.+
14 לָכֵן תִּתְּנִי מַתְּנוֹת פְּרֵדָה לְמוֹרֶשֶׁת גַּת.
בָּתֵּי אַכְזִיב+ הָיוּ דָּבָר מַכְזִיב לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל.
15 עוֹד אָבִיא אֶת הַכּוֹבֵשׁ* אֲלֵיכֶם,+ יוֹשְׁבֵי* מָרֵשָׁה.+
עַד עֲדֻלָּם+ יָבוֹא כְּבוֹד יִשְׂרָאֵל.
16 עֲשׂוּ אֶת רֹאשְׁכֶם קֵרֵחַ וְגִזְזוּ אֶת שְׂעַרְכֶם בְּשֶׁל יַלְדֵיכֶם הַיְּקָרִים.
עֲשׂוּ אֶת רֹאשְׁכֶם קֵרֵחַ כָּעַיִט,
כִּי הֵם נִלְקְחוּ מִכֶּם לַגָּלוּת”.+
ב ”הוֹי לְחוֹרְשֵׁי הָרָעָה,
הַזּוֹמְמִים רָעָה עַל מִשְׁכָּבָם!
בְּאוֹר הַבֹּקֶר הֵם מְבַצְּעִים זֹאת,
כִּי יֵשׁ לְאֵל יָדָם לִפְעֹל.+
2 הֵם חוֹמְדִים שָׂדוֹת וְגוֹזְלִים אוֹתָם;+
וּבָתִּים, וְלוֹקְחִים אוֹתָם;
הֵם עוֹשְׁקִים מִגֶּבֶר אֶת בֵּיתוֹ,+
מֵאִישׁ אֶת נַחֲלָתוֹ.
3 לָכֵן כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה:
’הִנְנִי זוֹמֵם נֶגֶד הַמִּשְׁפָּחָה הַזֹּאת אָסוֹן+ אֲשֶׁר לֹא תִּמָּלְטוּ מִמֶּנּוּ.*+
וְלֹא תֵּלְכוּ עוֹד בִּיהִירוּת,+ כִּי עֵת אָסוֹן הִיא.+
4 בַּיּוֹם הַהוּא יִשְּׂאוּ עֲלֵיכֶם מָשָׁל
וִיקוֹנְנוּ עֲלֵיכֶם מָרוֹת.+
הֵם יֹאמְרוּ: ”נִשְׁמַדְנוּ כָּלִיל!+
הוּא הֶעֱבִיר אֶת חֵלֶק עַמִּי לִידֵי אֲחֵרִים — אֵיךְ הוּא מֵסִיר אוֹתוֹ מִמֶּנִּי!+
לַלֹּא נֶאֱמָנִים הוּא מְחַלֵּק אֶת שְׂדוֹתֵינוּ”.
5 לָכֵן לֹא יִהְיֶה לְךָ אִישׁ שֶׁיִּמְתַּח אֶת חֶבֶל הַמִּדָּה,
שֶׁיְּחַלֵּק אֶת הָאָרֶץ בִּקְהַל יְהֹוָה.
6 ”חִדְלוּ לְהַטִּיף!” הֵם מַטִּיפִים,
”אַל לָהֶם לְהַטִּיף אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה;
כְּלִמָּה לֹא תַּשִּׂיגֵנוּ!”
7 הַאִם נֶאֱמָר, בֵּית יַעֲקֹב:
”הֲקָצְרָה רוּחַ יְהֹוָה?
הַאִם אֵלֶּה מַעֲלָלָיו?”
הַאֵין דְּבָרַי מֵיטִיבִים עִם הַהוֹלְכִים בְּיֹשֶׁר?
8 אַךְ לָאַחֲרוֹנָה עַמִּי שֶׁלִּי קָם כְּאוֹיֵב.
בְּגָלוּי אַתֶּם מַפְשִׁיטִים אֶת הַקִּשּׁוּט הַמְּפֹאָר עִם* הַבֶּגֶד
מִן הָעוֹבְרִים בְּבִטְחָה, כַּאֲנָשִׁים הַשָּׁבִים מִמִּלְחָמָה.
9 אֶת נְשֵׁי עַמִּי אַתֶּם מְגָרְשִׁים מִבָּתֵּיהֶן הַנְּעִימִים;
מִיַּלְדֵיהֶן אַתֶּם לוֹקְחִים אֶת הֲדָרִי לְעוֹלָם.
10 קוּמוּ וּלְכוּ, כִּי אֵין זֶה מְקוֹם מְנוּחָה.
בְּשֶׁל טֻמְאָה+ יֶשְׁנוֹ הֶרֶס, הֶרֶס מַכְאִיב.+
11 לוּ הָלַךְ אִישׁ אַחֲרֵי רוּחַ וְשֶׁקֶר וְאָמַר אֶת דְּבַר הַכָּזָב הַזֶּה:
”אַטִּיף לְךָ עַל יַיִן וְעַל שֵׁכָר”,
הָיָה הוּא בְּהֶחְלֵט הַמַּטִּיף הָרָאוּי לָעָם הַזֶּה!+
12 אָכֵן אֶאֱסֹף אֶת כֻּלְּךָ, יַעֲקֹב;
לָבֶטַח אֲקַבֵּץ אֶת שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל יַחְדָּו.+
בְּאַחְדוּת אָשִׂים אוֹתָם, כְּצֹאן בַּמִּכְלָאָה,
כְּעֵדֶר בְּתוֹךְ מִרְעֵהוּ;+
הַמָּקוֹם יִהְיֶה הוֹמֶה מֵאָדָם’.+
13 הַפּוֹרֵץ יֵלֵךְ לִפְנֵיהֶם;
הֵם יִפְרְצוּ וְיַעַבְרוּ בַּשַּׁעַר וְיֵצְאוּ דַּרְכּוֹ.+
מַלְכָּם יַעֲבֹר לִפְנֵיהֶם,
וִיהֹוָה בְּרֹאשָׁם”.+
ג אָמַרְתִּי: ”שִׁמְעוּ נָא, רָאשֵׁי יַעֲקֹב
וּמְפַקְּדֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל.+
הַאֵינְכֶם צְרִיכִים לָדַעַת מִשְׁפָּט?*
2 אַךְ אַתֶּם שׂוֹנְאִים טוֹב+ וְאוֹהֲבִים רַע;+
קוֹרְעִים אֶת עוֹר עַמִּי מֵעֲלֵיהֶם וְאֶת בְּשָׂרָם מֵעַצְמוֹתֵיהֶם.+
3 אַתֶּם גַּם אוֹכְלִים אֶת בְּשַׂר עַמִּי+
וּמַפְשִׁיטִים אֶת עוֹרָם מֵעֲלֵיהֶם,
מְפַצְּחִים אֶת עַצְמוֹתֵיהֶם וְכוֹתְשִׁים אוֹתָן,+
כְּמוֹ מָה שֶׁמִּתְבַּשֵּׁל בְּסִיר,* כְּבָשָׂר בְּתוֹךְ קַלַּחַת.
4 אָז יִזְעֲקוּ אֶל יְהֹוָה,
אַךְ הוּא לֹא יַעֲנֶה לָהֶם.
5 כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה נֶגֶד הַנְּבִיאִים הַמַּתְעִים אֶת עַמִּי,+
הַמַּכְרִיזִים ’שָׁלוֹם!’+ בְּעוֹדָם נוֹשְׁכִים* בְּשִׁנֵּיהֶם+
אַךְ מַכְרִיזִים* מִלְחָמָה עַל מִי שֶׁאֵינוֹ מַכְנִיס דָּבָר אֶל פִּיהֶם:
תִּשְׁקַע הַשֶּׁמֶשׁ עַל הַנְּבִיאִים,
וְהַיּוֹם יִקְדַּר עֲלֵיהֶם.+
כֻּלָּם יִצְטָרְכוּ לְכַסּוֹת אֶת שְׂפָמָם,*
כִּי אֵין מַעֲנֶה מֵאֱלֹהִים’”.
8 וְאוּלָם אָנוֹכִי הִתְמַלֵּאתִי בְּכוֹחַ עַל־יְדֵי רוּחַ יְהֹוָה,
וּבְמִשְׁפָּט* וּבִגְבוּרָה,
לְהַגִּיד לְיַעֲקֹב אֶת מִרְדּוֹ וּלְיִשְׂרָאֵל אֶת חֶטְאוֹ.
9 שִׁמְעוּ נָא זֹאת, רָאשֵׁי בֵּית יַעֲקֹב
וּמְפַקְּדֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל,+
הַמְּתַעֲבִים מִשְׁפָּט* וּמְעַוְּתִים אֶת כָּל הַיָּשָׁר,+
10 הַבּוֹנִים אֶת צִיּוֹן בִּשְׁפִיכוּת דָּמִים וְאֶת יְרוּשָׁלַיִם בְּעַוְלָה.+
אַךְ עַל יְהֹוָה הֵם נִשְׁעָנִים* בְּאָמְרָם:
”הַאֵין יְהֹוָה אִתָּנוּ?+
לֹא יָבוֹא עָלֵינוּ אָסוֹן”.+
12 לָכֵן בִּגְלַלְכֶם
צִיּוֹן כְּשָׂדֶה תֵּחָרֵשׁ,
וִירוּשָׁלַיִם תִּהְיֶה לְעִיֵּי חֳרָבוֹת,+
וְהַר הַבַּיִת* יִהְיֶה כַּמְּקוֹמוֹת הַגְּבוֹהִים בַּיַּעַר.*+
ד בְּאַחֲרִית הַיָּמִים
יִהְיֶה הַר בֵּית יְהֹוָה+
נָכוֹן* מֵעַל רָאשֵׁי הֶהָרִים,
וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת,
וְיִנְהֲרוּ אֵלָיו עַמִּים.+
2 וְיֵלְכוּ אֻמּוֹת רַבּוֹת וְיֹאמְרוּ:
”בּוֹאוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר יְהֹוָה
וְאֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב.+
הוּא יוֹרֵנוּ עַל דְּרָכָיו,
וְנֵלֵךְ בְּאָרְחוֹתָיו”.
כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תּוֹרָה,*
וּדְבַר יְהֹוָה מִיְּרוּשָׁלַיִם.
לֹא תִּשָּׂא אֻמָּה עַל אֻמָּה חֶרֶב,
וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה.+
4 וְיֵשְׁבוּ אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ,+
וְאִישׁ לֹא יַחְרִידֵם,+
כִּי פִּי יְהֹוָה צְבָאוֹת דִּבֵּר.
5 כִּי כָּל הָעַמִּים יֵלְכוּ אִישׁ בְּשֵׁם אֱלֹהָיו,
וַאֲנַחְנוּ נֵלֵךְ בְּשֵׁם יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ+ לְעוֹלָם וָעֶד.
6 ”בַּיּוֹם הַהוּא”, מַכְרִיז יְהֹוָה,
”אֶאֱסֹף אֶת הַצּוֹלַעַת,
וַאֲקַבֵּץ אֶת זוֹ אֲשֶׁר נָפוֹצָה,+
יַחַד עִם אֵלֶּה שֶׁנָּהַגְתִּי בָּהֶם בְּיָד קָשָׁה.
7 אֶהֱפֹךְ אֶת הַצּוֹלַעַת לִשְׁאֵרִית,+
וְאֶת הָרְחוֹקָה לְאֻמָּה עֲצוּמָה;+
וִיהֹוָה יִמְלֹךְ עֲלֵיהֶם בְּהַר צִיּוֹן,
מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.
8 וְאַתָּה, מִגְדַּל הָעֵדֶר,
תֵּל בַּת צִיּוֹן,+
אֵלֶיךָ הִיא תָּבוֹא, כֵּן, הַמֶּמְשָׁלָה הָרִאשׁוֹנָה* תָּבוֹא,+
הַמַּמְלָכָה הַשַּׁיֶּכֶת לְבַת יְרוּשָׁלַיִם.+
9 כָּעֵת לָמָּה תִּצְעֲקִי בְּקוֹל?
הַאִם מֶלֶךְ אֵין בָּךְ,
וְהַאִם יוֹעֲצֵךְ אָבַד,
כָּךְ שֶׁאָחַז בָּךְ כְּאֵב כְּאִשָּׁה יוֹלֶדֶת?+
10 הִתְיַסְּרִי וְהֵאָנְחִי, בַּת צִיּוֹן,
כְּאִשָּׁה יוֹלֶדֶת,
כִּי כָּעֵת תֵּצְאִי מִן הַקִּרְיָה וְתִשְׁכְּנִי בַּשָּׂדֶה.
וְתֵלְכִי עַד בָּבֶל,+
וְשָׁם תִּנָּצְלִי;+
שָׁם יִקְנֶה אוֹתָךְ יְהֹוָה בַּחֲזָרָה מִיַּד אוֹיְבַיִךְ.+
11 וְכָעֵת יֵאָסְפוּ נֶגְדֵּךְ אֻמּוֹת רַבּוֹת;
הֵם יֹאמְרוּ, ’תְּחֻלַּל הִיא,
וְיֶחֱזוּ עֵינֵינוּ בְּמָה שֶׁיִּקְרֶה לְצִיּוֹן’.
12 אַךְ הֵם אֵינָם יוֹדְעִים אֶת מַחְשְׁבוֹת יְהֹוָה,
וְאֵינָם מְבִינִים אֶת מַטְּרָתוֹ;*
כִּי הוּא יְקַבְּצֵם כְּשׁוּרַת שִׁבּוֹלִים קְצוּרוֹת אֶל הַגֹּרֶן.
13 קוּמִי וְדוּשִׁי, בַּת צִיּוֹן;+
כִּי אֶת קַרְנַיִךְ אֶהֱפֹךְ לְבַרְזֶל,
וְאֶת פַּרְסוֹתַיִךְ אֶהֱפֹךְ לִנְחֹשֶׁת,
וְתִכְתְּשִׁי עַמִּים רַבִּים.+
בַּשֵּׁבֶט הֵם מַכִּים עַל הַלֶּחִי אֶת שׁוֹפֵט יִשְׂרָאֵל.+
2 וְאַתָּה, בֵּית לֶחֶם אֶפְרָתָה,+
הַקָּטָן מִלִּהְיוֹת בְּאַלְפֵי* יְהוּדָה,
מִמְּךָ יֵצֵא לִי זֶה אֲשֶׁר יִהְיֶה מוֹשֵׁל בְּיִשְׂרָאֵל,+
וּמוֹצָאוֹ מִקֶּדֶם, מִיְּמֵי עוֹלָם.*
3 לָכֵן הוּא יַעַזְבֵם
עַד הָעֵת שֶׁהָעֲתִידָה לָלֶדֶת תֵּלֵד.
וְיֶתֶר אֶחָיו יָשׁוּבוּ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
4 הוּא יַעֲמֹד וְיִרְעֶה בְּעֹז יְהֹוָה,+
בְּעֶלְיוֹנוּת שֵׁם יְהֹוָה אֱלֹהָיו.
5 וְהוּא יָבִיא שָׁלוֹם.+
אִם יִפְלֹשׁ הָאַשּׁוּרִי לְאַרְצֵנוּ וְיִדְרֹךְ עַל מִגְדָּלֵינוּ הַמְּבֻצָּרִים,+
נָקִים נֶגְדּוֹ שִׁבְעָה רוֹעִים, כֵּן, שְׁמוֹנָה נְסִיכֵי* אָדָם.
וְהוּא יַצִּילֵנוּ מִן הָאַשּׁוּרִי,+
כַּאֲשֶׁר יִפְלֹשׁ לְאַרְצֵנוּ וְיִדְרֹךְ בְּשִׁטְחֵנוּ.
7 וּשְׁאֵרִית יַעֲקֹב תִּהְיֶה בְּקֶרֶב עַמִּים רַבִּים
כְּטַל מֵאֵת יְהֹוָה,
כְּמִמְטָרִים עֲלֵי עֵשֶׂב
אֲשֶׁר אֵינָם מְקַוִּים לְאִישׁ
וְאֵינָם מְחַכִּים לִבְנֵי אָדָם.
8 שְׁאֵרִית יַעֲקֹב תִּהְיֶה בְּקֶרֶב הָאֻמּוֹת,
בְּקֶרֶב עַמִּים רַבִּים,
כְּאַרְיֵה בְּקֶרֶב חַיּוֹת יַעַר,
כִּכְפִיר* בְּקֶרֶב עֶדְרֵי צֹאן,
אֲשֶׁר עוֹבֵר וּמִתְנַפֵּל וְקוֹרֵעַ לִגְזָרִים;
וְאֵין אִישׁ לְהַצִּילָם.
9 יָדְךָ תִּנָּשֵׂא מֵעַל צוֹרְרֶיךָ,
וְכָל אוֹיְבֶיךָ יִכָּרְתוּ”.
10 ”בַּיּוֹם הַהוּא”, מַכְרִיז יְהֹוָה,
”אַכְרִית אֶת סוּסֶיךָ מִקִּרְבְּךָ וְאַשְׁמִיד אֶת מֶרְכְּבוֹתֶיךָ.
11 אַכְרִית אֶת עָרֵי אַרְצְךָ
וְאֶהֱרֹס אֶת כָּל מִבְצָרֶיךָ.
13 אַכְרִית אֶת פְּסָלֶיךָ וּמַצֵּבוֹתֶיךָ מִקִּרְבְּךָ,
וְלֹא תִּשְׁתַּחֲוֶה עוֹד לְמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ.+
15 בְּכַעַס וּבְחֵמָה אֶנְקֹם
בָּאֻמּוֹת אֲשֶׁר לֹא צִיְּתוּ”.
ו שִׁמְעוּ נָא אֶת אֲשֶׁר יְהֹוָה אוֹמֵר.
קוּם, הַצֵּג רִיב לִפְנֵי הֶהָרִים,
וְיִשְׁמְעוּ הַגְּבָעוֹת אֶת קוֹלְךָ.+
2 שִׁמְעוּ, הָרִים, אֶת רִיב יְהֹוָה,
יְסוֹדוֹתֶיהָ הָאֵיתָנִים שֶׁל הָאָרֶץ,+
כִּי רִיב לִיהֹוָה עִם עַמּוֹ;
עִם יִשְׂרָאֵל הוּא יִתְוַכֵּחַ:+
3 ”עַמִּי, מָה עָשִׂיתִי לְךָ?
כֵּיצַד הֶלְאֵיתִי אוֹתְךָ?+
הָעֵד נֶגְדִּי.
4 כִּי הֶעֱלֵיתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם,+
מִבֵּית עַבְדוּת פְּדִיתִיךָ;+
שָׁלַחְתִּי לְפָנֶיךָ אֶת מֹשֶׁה, אַהֲרֹן וּמִרְיָם.+
5 עַמִּי, זְכֹר נָא מָה הִצִּיעַ בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב,+
וּמָה עָנָה לוֹ בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר+
— אֶת אֲשֶׁר אֵרַע מִשִּׁטִּים+ עַד גִּלְגָּל+ —
לְמַעַן תֵּדַע אֶת מַעֲשֵׂי הַצְּדָקָה שֶׁל יְהֹוָה”.
6 בְּמָה אָבוֹא לִפְנֵי יְהֹוָה?
בְּמָה אֶכְרַע לִפְנֵי אֱלֹהֵי מָרוֹם?
הַאִם אָבוֹא לְפָנָיו בְּעוֹלוֹת,
בַּעֲגָלִים בְּנֵי שָׁנָה?+
7 הַאִם יִהְיֶה יְהֹוָה מְרֻצֶּה מֵאַלְפֵי אֵילִים,
מֵרִבְבוֹת נַחֲלֵי שֶׁמֶן?+
8 הוּא אָמַר לְךָ, אָדָם, מָה טוֹב.
וּמָה יְהֹוָה דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ?
שִׂימוּ לֵב לַמַּטֶּה וְלָזֶה אֲשֶׁר הוֹעִידוֹ.+
10 הַאִם עוֹד יֵשׁ בְּבֵית הָרָשָׁע אוֹצְרוֹת רֶשַׁע
וְאֵיפָה* חֶלְקִית וּמְתֹעֶבֶת?
12 כִּי עֲשִׁירֶיהָ מָלְאוּ אַלִּימוּת,
וְיוֹשְׁבֶיהָ דּוֹבְרֵי שֶׁקֶר;+
לְשׁוֹנָם לָשׁוֹן רְמִיָּה בְּפִיהֶם.+
13 ”לָכֵן אֶפְצַע אוֹתְךָ בְּהַכּוֹתִי אוֹתְךָ,+
וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ שׁוֹמֵם בְּשֶׁל חֲטָאֶיךָ.
14 אַתָּה תֹּאכַל אַךְ לֹא תִּשְׂבַּע;
תִּהְיֶה רֵיק בְּתוֹכְךָ.+
אֶת אֲשֶׁר תָּסִיר לֹא תִּשָּׂא בְּבִטְחָה,
וְאֶת אֲשֶׁר כֵּן תִּשָּׂא, אֶתֵּן לַחֶרֶב.
15 אַתָּה תִּזְרַע, אַךְ לֹא תִּקְצֹר.
אַתָּה תִּדְרֹךְ זֵיתִים, אַךְ לֹא תִּשְׁתַּמֵּשׁ בַּשֶּׁמֶן;
וְתָכִין יַיִן חָדָשׁ, אַךְ לֹא תִּשְׁתֶּה יַיִן.+
16 כִּי אַתָּה שׁוֹמֵר אֶת חֻקּוֹת עָמְרִי וְאֶת כָּל מַעֲשֵׂה בֵּית אַחְאָב,+
וְאַתֶּם מִתְהַלְּכִים לְפִי עֲצוֹתֵיהֶם.
עַל כֵּן אֶהֱפֹךְ אוֹתְךָ לְדָבָר מַזְוִיעַ
וְאֶת יוֹשְׁבֶיהָ לְדָבָר אֲשֶׁר שׁוֹרְקִים לְעֶבְרוֹ;+
וְאֶת חֶרְפַּת הָעַמִּים תִּשְּׂאוּ”.+
ז אַלְלַי לִי! כִּי הִנְנִי כְּאִישׁ אֲשֶׁר
לְאַחַר אֲסִיף פֵּרוֹת הַקַּיִץ
וְאִסּוּף עוֹלֵלוֹת* הַבָּצִיר
אֵינוֹ מוֹצֵא אֶשְׁכּוֹל עֲנָבִים לֶאֱכֹל,
אוֹ תְּאֵנָה רִאשׁוֹנָה אֲשֶׁר אֲנִי מִתְאַוֶּה לָהּ.*
כֻּלָּם אוֹרְבִים כְּדֵי לִשְׁפֹּךְ דָּם.+
אִישׁ צָד אֶת אָחִיו בְּרֶשֶׁת דַּיִג.*
3 יְדֵיהֶם מְיֻמָּנוֹת בַּעֲשִׂיַּת הָרַע;+
הַשַּׂר מַצִּיג אֶת דְּרִישׁוֹתָיו,
הַשּׁוֹפֵט מְבַקֵּשׁ תַּשְׁלוּם,+
הַנִּכְבָּד מְבַטֵּא אֶת רְצוֹנוֹתָיו,*+
וְהֵם רוֹקְמִים תָּכְנִית יַחְדָּו.*
4 הַטּוֹב בְּיוֹתֵר בֵּינֵיהֶם הוּא כְּקוֹצִים,
הַיָּשָׁר בְּיוֹתֵר מִבֵּינֵיהֶם גָּרוּעַ מִמְּשׂוּכַת* קוֹצִים.
יוֹם צוֹפֶיךָ וּפְקֻדָּתְךָ* יָבוֹא.+
כָּעֵת הֵם יִתָּקְפוּ בֶּהָלָה.+
5 אַל תַּאֲמִינוּ בְּרֵעַ
וְאַל תִּבְטְחוּ בְּחָבֵר קָרוֹב.+
הִזָּהֵר בְּמָה שֶׁתֹּאמַר לְשׁוֹכֶבֶת חֵיקְךָ.
6 כִּי בֵּן בָּז לְאָבִיו,
בַּת קָמָה עַל אִמָּהּ,+
וְכַלָּה עַל חֲמוֹתָהּ;+
אוֹיְבֵי אִישׁ הֵם אַנְשֵׁי בֵּיתוֹ.+
7 וַאֲנִי לִיהֹוָה אֲצַפֶּה.+
אוֹחִיל* לֶאֱלֹהֵי יְשׁוּעָתִי.+
יִשְׁמָעֵנִי אֱלֹהַי.+
8 אַל תִּשְׂמְחִי עָלַי, אוֹיַבְתִּי.
אַף כִּי נָפַלְתִּי, אָקוּם;
אַף כִּי יוֹשֵׁב אֲנִי בַּחֹשֶׁךְ, יְהֹוָה יִהְיֶה אוֹרִי.
9 אֶת זַעַם יְהֹוָה אֶשָּׂא
— כִּי חָטָאתִי לוֹ+ —
עַד אֲשֶׁר יָרִיב אֶת רִיבִי וְיַעֲשֶׂה אֶת מִשְׁפָּטִי.*
הוּא יוֹצִיאֵנִי לָאוֹר;
אַבִּיט בְּצִדְקָתוֹ.
10 גַּם אוֹיַבְתִּי תִּרְאֶה,
וּבוּשָׁה תְּכַסֶּה אֶת זוֹ אֲשֶׁר אָמְרָה לִי:
”הֵיכָן יְהֹוָה אֱלֹהַיִךְ?”+
עֵינַי יַבִּיטוּ בָּהּ.
כָּעֵת תִּהְיֶה הִיא לְמִרְמָס כְּבֹץ בָּרְחוֹבוֹת.
11 יִהְיֶה זֶה יוֹם לִבְנִיַּת גִּדְרוֹת הָאֶבֶן שֶׁלָּךְ;
בַּיּוֹם הַהוּא יֻרְחַב הַגְּבוּל.*
12 בַּיּוֹם הַהוּא יָבוֹאוּ אֵלֶיךָ
כָּל הַדֶּרֶךְ מֵאַשּׁוּר וְעָרֵי מִצְרַיִם,
מִמִּצְרַיִם וְעַד הַנָּהָר;*
מִיָּם לְיָם וּמֵהַר לְהַר.+
13 וְהָאָרֶץ תִּהְיֶה לִשְׁמָמָה בִּגְלַל יוֹשְׁבֶיהָ,
עֵקֶב מַעַלְלֵיהֶם.*
14 רְעֵה אֶת עַמְּךָ בְּשִׁבְטְךָ, אֶת צֹאן נַחֲלָתְךָ,+
אֶת זֶה אֲשֶׁר שָׁכַן בָּדָד בַּיַּעַר — בְּתוֹךְ מַטָּע.
יִרְעוּ הֵם בַּבָּשָׁן וּבַגִּלְעָד+ כְּבִימֵי קֶדֶם.
15 ”כְּבִימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם,
אַרְאֶה לוֹ נִפְלָאוֹת.+
16 יִרְאוּ אֻמּוֹת וְיֵבוֹשׁוּ חֵרֶף כָּל גְּבוּרָתָן.+
יָשִׂימוּ יָד עַל פֶּה;
אָזְנֵיהֶם יִתְחָרְשׁוּ.
17 יְלַחֲכוּ עָפָר כִּנְחָשִׁים;+
כְּזוֹחֲלֵי הָאָרֶץ יֵצְאוּ בִּרְעָדָה מִמְּצוּדוֹתֵיהֶם.
אֶל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יָבוֹאוּ בְּפַחַד,
וְיִירְאוּ מִמְּךָ”.+
19 הוּא יָשׁוּב וִירַחֲמֵנוּ;+ יִכְבֹּשׁ* אֶת עֲווֹנוֹתֵינוּ.
אֶל מְצוּלוֹת הַיָּם תַּשְׁלִיךְ אֶת כָּל חֲטָאֵיהֶם.+
20 תְּגַלֶּה נֶאֱמָנוּת לְיַעֲקֹב,
חֶסֶד לְאַבְרָהָם,
כְּפִי שֶׁנִּשְׁבַּעְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ מִיְּמֵי קֶדֶם.+
קיצור של השם מיכאל (שפירושו ”מי כמו האל?”) או מיכיהו (שפירושו ”מי כמו יהוה?”).
נה״מ, ”וְהִגַּרְתִּי”, אשפוך.
נה״מ, ”עברי”.
נה״מ, ”יושבת”.
נה״מ, ”לא יצאה יושבת צאנן”.
נה״מ, ”יושבת”.
נה״מ, ”יושבת”.
או ”היורש; המנשל”.
נה״מ, ”יושבת”.
נה״מ, ”אשר לא תמישו משם צווארותיכם”.
או אולי ”מן”.
או ”לדעת מה צודק?”
או ”סיר בישול בעל פתח רחב”.
או אולי ”כאשר יש להם משהו ללעוס”.
נה״מ, ”וקידשו”.
או ”חיזוי עתידות; ניחוש”.
או ”חוזי העתידות; המנחשים”.
או ”את פיהם”.
או ”צדק”.
או ”צדק”.
נה״מ, ”ראשיה”.
או ”חוזים עתידות; מנחשים”.
או ”אך הם מתיימרים להישען על יהוה”.
או ”הר המקדש”.
או ”כמו רכס מיוער”.
או ”יציב; מבוסס”.
או ”הדרכה”.
או ”יתקן”.
או ”יכו”, כמו בפטיש.
כלומר, ללהבי מחרשות.
או ”השלטון הקודם”.
או ”עצתו”.
או ”לאדון האמיתי של”.
או ”משפחות”.
או ”מלפני זמן רב”.
או ”מנהיגי”.
או ”ככפיר אריות”, אריה צעיר בעל רעמה.
נה״מ, ”וְהִכְרַתִּי כשפים מידך”.
ראה מונחון.
או ”בעבור חטא נפשי?”
או ”לעשות צדק; להיות הוגן”.
או ”לגלות אהבה המתאפיינת בטוּב ובנאמנות”.
או ”בעלי חוכמה מעשית”.
מלשון יראה; פחד.
ראה נספח ב14.
או ”טהור מוסרית; נקי כפיים”.
הענבים הנשארים לאחר הבציר.
או ”אשר מתאווה לה נפשי”.
או ”נעלם הנאמן”.
או ”במכמורת”.
נה״מ, ”הַוַּת נפשו”, תאוות נפשו.
נה״מ, ”וַיְעַבְּתוּהָ”, הם שוזרים, רוקמים זאת יחד.
או ”גדר”.
או ”דינך”.
או ”אחכה בסבלנות”.
או ”יעניק לי צדק”.
או אולי ”ירחק החוק; הצו”.
כלומר, נהר פרת.
נה״מ, ”מפרי מעלליהם”.
או ”מוצא הנאה”.
או ”ירמוס; יכניע”.