חגי
א בַּשָּׁנָה הַשְּׁנִיָּה לְדָרְיָוֶשׁ הַמֶּלֶךְ, בַּחֹדֶשׁ הַשִּׁשִּׁי, בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן לַחֹדֶשׁ, הָיָה דְּבַר יְהֹוָה בְּיַד חַגַּי*+ הַנָּבִיא אֶל זְרֻבָּבֶל+ בֶּן שְׁאַלְתִּיאֵל, מוֹשֵׁל יְהוּדָה, וְאֶל יְהוֹשֻׁעַ בֶּן יְהוֹצָדָק, הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, בְּאָמְרוֹ:
2 ”כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת, ’הָעָם הַזֶּה אוֹמְרִים, ”טֶרֶם בָּאָה הָעֵת לִבְנִיַּת* בֵּית* יְהֹוָה”’”.+
3 וּדְבַר יְהֹוָה הָיָה שׁוּב בְּיַד חַגַּי+ הַנָּבִיא בְּאָמְרוֹ: 4 ”הַאִם זוֹ הָעֵת לָכֶם לָשֶׁבֶת בְּבָתֵּיכֶם הַמְּקֻשָּׁטִים בְּלוּחוֹת עֵץ, בְּשָׁעָה שֶׁהַבַּיִת הַזֶּה חָרֵב?+ 5 וְכָעֵת כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת, ’שִׂימוּ לְבַבְכֶם לְדַרְכֵיכֶם.* 6 זְרַעְתֶּם הַרְבֵּה, אַךְ אַתֶּם קוֹצְרִים מְעַט.+ אַתֶּם אוֹכְלִים, אַךְ לֹא לָשֹׂבַע. אַתֶּם שׁוֹתִים, אַךְ לֹא לִרְוָיָה. אַתֶּם מִתְלַבְּשִׁים, אַךְ אִישׁ אֵינוֹ מִתְחַמֵּם. הַמִּשְׂתַּכֵּר מִשְׂתַּכֵּר אֶל צְרוֹר נָקוּב’”.*
7 ”כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת, ’שִׂימוּ לְבַבְכֶם לְדַרְכֵיכֶם’.*
8 ”’עֲלוּ אֶל הָהָר וְהָבִיאוּ עֵצִים.+ וּבְנוּ אֶת הַבַּיִת,+ כְּדֵי שֶׁאֶהְיֶה שְׂבַע רָצוֹן מִמֶּנּוּ וַאֲכֻבַּד’,+ אוֹמֵר יְהֹוָה”.
9 ”’צִפִּיתֶם לְהַרְבֵּה וְקִבַּלְתֶּם מְעַט; וְכַאֲשֶׁר הֵבֵאתֶם אוֹתוֹ אֶל תּוֹךְ הַבַּיִת, נָשַׁפְתִּי עָלָיו וּפִזַּרְתִּי אוֹתוֹ.+ וְזֹאת לָמָּה?’ מַכְרִיז יְהֹוָה צְבָאוֹת. ’מִשּׁוּם שֶׁבֵּיתִי חָרֵב, וְאִלּוּ אַתֶּם מִתְרוֹצְצִים לָכֶם בִּדְאָגָה לְבָתֵּיכֶם שֶׁלָּכֶם.+ 10 עַל כֵּן מָנְעוּ הַשָּׁמַיִם מֵעֲלֵיכֶם אֶת הַטַּל, וְהָאָרֶץ מָנְעָה אֶת יְבוּלָהּ. 11 וְהוֹסַפְתִּי לִקְרֹא לְבַצֹּרֶת עַל הָאָרֶץ, עַל הֶהָרִים, עַל הַדָּגָן, עַל הַיַּיִן הֶחָדָשׁ, עַל הַשֶּׁמֶן, עַל מָה שֶׁגָּדֵל מִן הָאֲדָמָה, עַל הָאָדָם וְעַל הַבְּהֵמָה, וְעַל כָּל יְגִיעַ כַּפֵּיכֶם’”.
12 וּזְרֻבָּבֶל+ בֶּן שַׁלְתִּיאֵל+ וִיהוֹשֻׁעַ בֶּן יְהוֹצָדָק,+ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, וְכָל יֶתֶר הָעָם שָׁמְעוּ בְּקוֹל יְהֹוָה אֱלֹהֵיהֶם וּלְדִבְרֵי חַגַּי הַנָּבִיא, כִּי יְהֹוָה אֱלֹהֵיהֶם שָׁלַח אוֹתוֹ; וְהָעָם הֵחֵלּוּ לִירֹא מִפְּנֵי יְהֹוָה.
13 וְחַגַּי, שְׁלִיחַ יְהֹוָה, מָסַר לָעָם בְּהֶתְאֵם לִשְׁלִיחוּתוֹ מֵאֵת יְהֹוָה: ”’אֲנִי אִתְּכֶם’,+ מַכְרִיז יְהֹוָה”.
14 וִיהֹוָה עוֹרֵר אֶת רוּחַ+ זְרֻבָּבֶל בֶּן שַׁלְתִּיאֵל, מוֹשֵׁל יְהוּדָה,+ וְאֶת רוּחַ יְהוֹשֻׁעַ+ בֶּן יְהוֹצָדָק, הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, וְאֶת רוּחַ כָּל יֶתֶר הָעָם; וְהֵם בָּאוּ וְהֵחֵלּוּ לַעֲבֹד בְּבֵית יְהֹוָה צְבָאוֹת, אֱלֹהֵיהֶם.+ 15 זֶה הָיָה בַּיּוֹם הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ הַשִּׁשִּׁי בַּשָּׁנָה הַשְּׁנִיָּה לְדָרְיָוֶשׁ הַמֶּלֶךְ.+
ב בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בַּיּוֹם הָעֶשְׂרִים וְאֶחָד לַחֹדֶשׁ, הָיָה דְּבַר יְהֹוָה בְּיַד חַגַּי+ הַנָּבִיא בְּאָמְרוֹ, 2 ”שְׁאַל נָא אֶת זְרֻבָּבֶל+ בֶּן שַׁלְתִּיאֵל, מוֹשֵׁל יְהוּדָה,+ וְאֶת יְהוֹשֻׁעַ+ בֶּן יְהוֹצָדָק,+ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, וְאֶת יֶתֶר הָעָם: 3 ’מִי נוֹתַר בָּכֶם אֲשֶׁר רָאָה אֶת הַבַּיִת* הַזֶּה בִּכְבוֹדוֹ הַקּוֹדֵם?+ כֵּיצַד הוּא נִרְאֶה לָכֶם כָּעֵת? הֲלֹא הוּא כְּאַיִן בְּעֵינֵיכֶם לְעֻמָּתוֹ?’+
4 ”’וְכָעֵת הֱיֵה חָזָק, זְרֻבָּבֶל’, מַכְרִיז יְהֹוָה, ’וֶהֱיֵה חָזָק, יְהוֹשֻׁעַ בֶּן יְהוֹצָדָק, הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל’.
”’וֶהֱיוּ חֲזָקִים, כָּל עַם הָאָרֶץ’,+ מַכְרִיז יְהֹוָה, ’וְעִבְדוּ’.
”’כִּי אֲנִי אִתְּכֶם’,+ מַכְרִיז יְהֹוָה צְבָאוֹת. 5 ’זִכְרוּ אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר הִבְטַחְתִּי לָכֶם בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרַיִם,+ וְרוּחִי נִשְׁאֶרֶת בְּקִרְבְּכֶם.*+ אַל תִּירְאוּ’”.+
6 ”כִּי כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת, ’עוֹד פַּעַם אַחַת — עוֹד מְעַט — אַרְעִיד אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ וְאֶת הַיָּם וְאֶת הַיַּבָּשָׁה’.+
7 ”’וְאַרְעִיד אֶת כָּל הָאֻמּוֹת, וְיָבוֹאוּ חֶמְדַּת* כָּל הָאֻמּוֹת;+ וַאֲמַלֵּא אֶת הַבַּיִת הַזֶּה בְּכָבוֹד’,+ אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת.
8 ”’שֶׁלִּי הַכֶּסֶף, וְשֶׁלִּי הַזָּהָב’, מַכְרִיז יְהֹוָה צְבָאוֹת.
9 ”’גָּדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹדוֹ הָעֲתִידִי שֶׁל הַבַּיִת הַזֶּה מִן הַקּוֹדֵם’,+ אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת.
”’וּבַמָּקוֹם הַזֶּה אֶתֵּן שָׁלוֹם’,+ מַכְרִיז יְהֹוָה צְבָאוֹת”.
10 בַּיּוֹם הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ הַתְּשִׁיעִי, בַּשָּׁנָה הַשְּׁנִיָּה לְדָרְיָוֶשׁ, הָיָה דְּבַר יְהֹוָה אֶל חַגַּי+ הַנָּבִיא בְּאָמְרוֹ: 11 ”כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת, ’שְׁאַל נָא אֶת הַכֹּהֲנִים עַל הַתּוֹרָה:+ 12 ”אִם יִשָּׂא אִישׁ בָּשָׂר קָדוֹשׁ בְּקֵפֶל בִּגְדּוֹ, וְיִגַּע בִּגְדּוֹ בְּלֶחֶם אוֹ בְּנָזִיד אוֹ בְּיַיִן אוֹ בְּשֶׁמֶן אוֹ בְּכָל מַאֲכָל, הַאִם יַהֲפֹךְ הַדָּבָר לְקָדוֹשׁ?”’”
וְהַכֹּהֲנִים עָנוּ וְאָמְרוּ: ”לֹא!”
13 שָׁאַל חַגַּי: ”אִם אָדָם טָמֵא בְּשֶׁל מַגָּע עִם גּוּפָה* יִגַּע בְּאֶחָד מֵאֵלֶּה, הַאִם יִטָּמֵא הַדָּבָר?”+
עָנוּ הַכֹּהֲנִים וְאָמְרוּ: ”יִטָּמֵא”.
14 אָמַר חַגַּי: ”’כָּךְ הָעָם הַזֶּה, וְכָךְ הָאֻמָּה הַזֹּאת לְפָנַי’, מַכְרִיז יְהֹוָה, ’וְכָךְ כָּל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם; כָּל אֲשֶׁר הֵם מַצִּיגִים שָׁם טָמֵא’.
15 ”’אַךְ כָּעֵת שִׂימוּ נָא לְבַבְכֶם לְכָךְ* מִן הַיּוֹם הַזֶּה וָהָלְאָה: לִפְנֵי שֶׁהֻנְּחָה אֶבֶן עַל אֶבֶן בְּהֵיכַל יְהֹוָה,+ 16 מָה הָיָה אָז? כַּאֲשֶׁר בָּא אִישׁ אֶל עֲרֵמַת תְּבוּאָה וְצִפָּה לִמְצֹא עֶשְׂרִים מִדּוֹת, הָיוּ רַק עֶשֶׂר; וְכַאֲשֶׁר בָּא אִישׁ אֶל הַיֶּקֶב לְהוֹצִיא חֲמִשִּׁים מִדּוֹת מִן הַגַּת, הָיוּ רַק עֶשְׂרִים;+ 17 הִכֵּיתִי אֶתְכֶם — אֶת כָּל מַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם — בְּשִׁדָּפוֹן* וּבְיֵרָקוֹן*+ וּבְבָרָד, אַךְ אִישׁ מִכֶּם לֹא פָּנָה אֵלַי’, מַכְרִיז יְהֹוָה.
18 ”’שִׂימוּ נָא לְבַבְכֶם לְכָךְ* מִן הַיּוֹם הַזֶּה וָהָלְאָה, מִן הַיּוֹם הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ הַתְּשִׁיעִי, מִן הַיּוֹם שֶׁהֻנַּח יְסוֹד הֵיכַל יְהֹוָה;+ שִׂימוּ לְבַבְכֶם לְכָךְ: 19 הַאִם עֲדַיִן יֵשׁ זֶרַע בָּאָסָם?+ וְהַגֶּפֶן, עֵץ הַתְּאֵנָה, הָרִמּוֹן וְהַזַּיִת — הֲלֹא טֶרֶם נָשְׂאוּ הֵם פְּרִי? מִן הַיּוֹם הַזֶּה אֲבָרֵךְ’”.+
20 וּדְבַר יְהֹוָה הָיָה שֵׁנִית אֶל חַגַּי בַּיּוֹם הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ+ בְּאָמְרוֹ: 21 ”אֱמֹר אֶל זְרֻבָּבֶל, מוֹשֵׁל יְהוּדָה, ’אֲנִי עוֹמֵד לְהַרְעִיד אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ.+ 22 אַחְרִיב אֶת כִּסֵּא הַמַּמְלָכוֹת וְאַשְׁמִיד אֶת חֹזֶק מַמְלְכוֹת הָאֻמּוֹת;+ וְאַחְרִיב אֶת הַמֶּרְכָּבָה וְאֶת רוֹכְבֶיהָ, וְיִפְּלוּ הַסּוּסִים וְרוֹכְבֵיהֶם, אִישׁ בְּחֶרֶב אָחִיו’”.+
23 ”’בַּיּוֹם הַהוּא’, מַכְרִיז יְהֹוָה צְבָאוֹת, ’אֶקַּח אוֹתְךָ, עַבְדִּי זְרֻבָּבֶל+ בֶּן שְׁאַלְתִּיאֵל’,+ מַכְרִיז יְהֹוָה, ’וְאֶעֶשְׂךָ כְּטַבַּעַת חוֹתָם, כִּי בְּךָ בָּחַרְתִּי’, מַכְרִיז יְהֹוָה צְבָאוֹת”.
פירושו ”נולד בחג”.
או ”לבנייה מחדש של”.
או ”מקדש”.
או ”חשבו היטב על דרכיכם”.
או ”נרתיק מלא חורים”.
או ”חשבו היטב על דרכיכם”.
או ”המקדש”.
או אולי ”וכאשר רוחי עמדה בקרבכם”.
או ”הדברים היקרים של”.
או ”בשל נפש”. ראה מונחון.
או ”חשבו נא היטב על כך”.
מכת תבואה הנובעת מרוחות קדים.
מחלת צמחים.
או ”חשבו נא היטב על כך”.