מלאכי
א הַכְרָזָה:
דְּבַר יְהֹוָה אֶל יִשְׂרָאֵל בְּיַד מַלְאָכִי:*
2 ”אָהַבְתִּי אֶתְכֶם”,+ אוֹמֵר יְהֹוָה.
אַךְ אַתֶּם אוֹמְרִים: ”אֵיךְ אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ?”
”הַאִם לֹא הָיָה עֵשָׂו אָחִיו שֶׁל יַעֲקֹב?”+ מַכְרִיז יְהֹוָה. ”אַךְ אָהַבְתִּי אֶת יַעֲקֹב, 3 וְאֶת עֵשָׂו שָׂנֵאתִי;+ וְהָפַכְתִּי אֶת הָרָיו לִשְׁמָמָה+ וְהוֹתַרְתִּי אֶת נַחֲלָתוֹ לְתַנֵּי הַמִּדְבָּר”.+
4 ”אַף כִּי אוֹמֶרֶת אֱדוֹם, ’נֻתַּצְנוּ, אַךְ נָשׁוּב וְנִבְנֶה אֶת הֶחֳרָבוֹת’, כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת, ’הֵם יִבְנוּ, אַךְ אֲנִי אֶהֱרֹס, וְהֵם יִקָּרְאוּ ”שֶׁטַח הָרִשְׁעוּת” וְ”הָעָם אֲשֶׁר זָעַם עָלָיו יְהֹוָה עַד עוֹלָם”.+ 5 עֵינֵיכֶם יִרְאוּ זֹאת, וְאַתֶּם תֹּאמְרוּ: ”יְרוֹמַם נָא יְהֹוָה מֵעַל שֶׁטַח יִשְׂרָאֵל”’”.
6 ”’בֵּן מְכַבֵּד אָב,+ וְעֶבֶד אֶת אֲדוֹנוֹ. לָכֵן אִם אָב אֲנִי,+ הֵיכָן הַכָּבוֹד הַמַּגִּיעַ לִי?+ וְאִם אָדוֹן* אֲנִי, הֵיכָן הַיִּרְאָה הַמַּגִּיעָה לִי?’ אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת לָכֶם הַכֹּהֲנִים, בּוֹזֵי שְׁמִי.+
”’אַךְ אַתֶּם אוֹמְרִים: ”אֵיךְ בַּזְנוּ לְשִׁמְךָ?”’
7 ”’בְּהַגִּישְׁכֶם עַל מִזְבְּחִי מָזוֹן* טָמֵא’.
”’וְאַתֶּם אוֹמְרִים: ”אֵיךְ טִמֵּאנוּ אוֹתְךָ?”’
”’בְּאָמְרְכֶם: ”שֻׁלְחַן יְהֹוָה+ נִבְזֶה הוּא”. 8 וּבְהַגִּישְׁכֶם חַיָּה עִוֶּרֶת כְּזֶבַח, אַתֶּם אוֹמְרִים: ”אֵין רַע בְּכָךְ”. וּבְהַגִּישְׁכֶם חַיָּה פִּסַּחַת אוֹ חוֹלָה, אַתֶּם אוֹמְרִים: ”אֵין רַע בְּכָךְ”’”.+
”נַסֵּה נָא לְהַצִּיגָהּ לְמוֹשֶׁלְךָ. הַאִם יִהְיֶה שְׂבַע רָצוֹן מִמְּךָ אוֹ יְקַבֵּל אוֹתְךָ בִּמְאוֹר פָּנִים?” אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת.
9 ”וְכָעֵת הִתְחַנְּנוּ נָא לֶאֱלֹהִים,* כְּדֵי שֶׁיַּחְמֹל עָלֵינוּ. לְנֹכַח זְבָחִים כָּאֵלֶּה מִיַּדְכֶם, הַאִם הוּא יְקַבֵּל אִישׁ מִכֶּם בִּמְאוֹר פָּנִים?” אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת.
10 ”וְגַם מִי בָּכֶם מוּכָן לִסְגֹּר אֶת הַדְּלָתוֹת?*+ כִּי אֵינְכֶם מוּכָנִים אֲפִלּוּ לְהַדְלִיק אֶת מִזְבְּחִי בְּחִנָּם.+ אֵין לִי חֵפֶץ* בָּכֶם”, אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת, ”וְכָל מִנְחָה מִיַּדְכֶם אֵינָהּ רְצוּיָה בְּעֵינַי”.+
11 ”כִּי מִזְּרִיחַת הַשֶּׁמֶשׁ וְעַד שְׁקִיעָתָהּ,* גָּדוֹל יִהְיֶה שְׁמִי בָּאֻמּוֹת.+ בְּכָל מָקוֹם יֻקְטַר וְיֻגַּשׁ זֶבַח לִשְׁמִי, כְּמִנְחָה טְהוֹרָה; כִּי גָּדוֹל יִהְיֶה שְׁמִי בָּאֻמּוֹת”,+ אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת.
12 ”אַךְ אַתֶּם מְחַלְּלִים אוֹתוֹ*+ בְּאָמְרְכֶם, ’שֻׁלְחַן יְהֹוָה טָמֵא הוּא, וּפִרְיוֹ, מַאֲכָלוֹ, נִבְזֶה’.+ 13 וְאַתֶּם גַּם אוֹמְרִים, ’הִנֵּה, כַּמָּה מְיַגֵּעַ!’ וְאַתֶּם נוֹשְׁפִים עָלָיו בְּבוּז”, אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת. ”וְאַתֶּם מְבִיאִים חַיּוֹת גְּזוּלוֹת, פִּסְּחוֹת וְחוֹלוֹת. כֵּן, אַתֶּם מְבִיאִים אֶת אֵלֶּה כְּמִנְחָה! הַאִם עָלַי לְקַבֵּל זֹאת מִיַּדְכֶם?”+ אוֹמֵר יְהֹוָה.
14 ”וְאָרוּר הַנּוֹכֵל אֲשֶׁר יֵשׁ בְּעֶדְרוֹ זָכָר תָּמִים,* אַךְ הוּא נוֹדֵר וְזוֹבֵחַ זֶבַח נִשְׁחָת* לִיהֹוָה. כִּי מֶלֶךְ גָּדוֹל אֲנִי”,+ אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת, ”וּשְׁמִי יִהְיֶה מְעוֹרֵר יִרְאָה בְּקֶרֶב הָאֻמּוֹת”.+
ב ”וְכָעֵת, הַכֹּהֲנִים, לָכֶם הַמִּצְוָה הַזֹּאת.+ 2 אִם תְּסָרְבוּ לְהַקְשִׁיב וְלָשִׂים זֹאת עַל לִבְּכֶם כְּדֵי לָתֵת כָּבוֹד לִשְׁמִי”, אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת, ”אֲשַׁלֵּחַ בָּכֶם אֶת הַקְּלָלָה,+ וְאֶהֱפֹךְ אֶת בִּרְכוֹתֵיכֶם לִקְלָלוֹת.+ כֵּן, הָפַכְתִּי אֶת הַבְּרָכוֹת לִקְלָלוֹת, כִּי אֵינְכֶם שָׂמִים זֹאת עַל לִבְּכֶם”.
3 ”הִנְנִי מַשְׁחִית* בִּגְלַלְכֶם אֶת זַרְעֲכֶם הַזָּרוּעַ,+ וַאֲפַזֵּר צוֹאָה עַל פְּנֵיכֶם, אֶת צוֹאַת חַגֵּיכֶם; וְתִנָּשְׂאוּ אֵלֶיהָ.* 4 וְתֵדְעוּ כִּי נָתַתִּי לָכֶם אֶת הַמִּצְוָה הַזֹּאת כְּדֵי שֶׁתַּמְשִׁיךְ לְהִתְקַיֵּם בְּרִיתִי עִם לֵוִי”,+ אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת.
5 ”בְּרִיתִי אִתּוֹ הָיְתָה בְּרִית חַיִּים וְשָׁלוֹם, אֲשֶׁר אוֹתָם נָתַתִּי לוֹ, יַחַד עִם יִרְאָה.* הוּא יָרֵא אוֹתִי, כֵּן, הוּא הִתְמַלֵּא יִרְאַת כָּבוֹד מִפְּנֵי שְׁמִי. 6 תּוֹרַת* אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיו,+ וְעַוְלָה לֹא נִמְצְאָה בִּשְׂפָתָיו. בְּשָׁלוֹם וּבְיֹשֶׁר הָלַךְ אִתִּי,+ וְהֵשִׁיב רַבִּים מֵעָווֹן. 7 כִּי שִׂפְתֵי כֹּהֵן צְרִיכוֹת לִנְצֹר יֶדַע, וְתוֹרָה* יְבַקְּשׁוּ מִפִּיו,+ כִּי שְׁלִיחַ יְהֹוָה צְבָאוֹת הוּא.
8 ”אַךְ אַתֶּם סַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ. הִכְשַׁלְתֶּם רַבִּים בַּתּוֹרָה.*+ הִשְׁחַתֶּם אֶת בְּרִית לֵוִי”,+ אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת. 9 ”לָכֵן אֲנִי אֶהֱפֹךְ אֶתְכֶם לְנִבְזִים וּשְׁפָלִים לִפְנֵי כָּל הָעָם, כִּי לֹא שְׁמַרְתֶּם אֶת דְּרָכַי וּנְשָׂאתֶם פָּנִים בַּתּוֹרָה”.*+
10 ”הֲלֹא אָב אֶחָד לְכֻלָּנוּ?+ הֲלֹא אֵל אֶחָד בָּרָא אוֹתָנוּ? אִם כֵּן, מַדּוּעַ אָנוּ בּוֹגְדִים זֶה בָּזֶה+ וּמְחַלְּלִים כָּךְ אֶת בְּרִית אֲבוֹתֵינוּ? 11 בָּגְדָה יְהוּדָה, וְתוֹעֵבָה נֶעֶשְׂתָה בְּיִשְׂרָאֵל וּבִירוּשָׁלַיִם; כִּי חִלֵּל יְהוּדָה אֶת קְדֻשַּׁת* יְהֹוָה,+ אֲשֶׁר הוּא* אוֹהֵב, וְנָשָׂא לְאִשָּׁה בַּת שֶׁל אֵל זָר.+ 12 יַכְרִית יְהֹוָה מֵאָהֳלֵי יַעֲקֹב אֶת כָּל הָעוֹשֶׂה זֹאת, יְהֵא אֲשֶׁר יְהֵא הָאָדָם,* אַף כִּי מַגִּישׁ הוּא מִנְחָה לִיהֹוָה צְבָאוֹת”.+
13 ”וְעוֹד דָּבָר* אַתֶּם עוֹשִׂים, אֲשֶׁר בִּגְלָלוֹ מִתְכַּסֶּה מִזְבַּח יְהֹוָה בִּדְמָעוֹת וּבֶכִי וַאֲנָקָה, עַד כִּי אֵין הוּא מוֹסִיף לָשִׂים לֵב לְמִנְחַתְכֶם אוֹ לְהַבִּיט בִּשְׂבִיעוּת רָצוֹן בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּא מִיַּדְכֶם.+ 14 וְאַתֶּם אוֹמְרִים, ’עַל שׁוּם מָה?’ מִשּׁוּם שֶׁיְּהֹוָה הָיָה עֵד בֵּינְךָ וּבֵין אֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ, אֲשֶׁר אַתָּה בָּגַדְתָּ בָּהּ, אַף כִּי הִיא חֲבֶרְתְּךָ וְאֵשֶׁת בְּרִיתְךָ.*+ 15 אַךְ הָיָה אֶחָד אֲשֶׁר לֹא עָשָׂה כֵּן, כִּי הָיָה לוֹ מָה שֶׁנִּשְׁאַר מִן הָרוּחַ. וּמָה אוֹתוֹ אֶחָד חִפֵּשׂ? אֶת זֶרַע* אֱלֹהִים. עַל כֵּן הִשָּׁמְרוּ בְּרוּחֲכֶם, וּבְאֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ אַל תִּבְגֹּד. 16 כִּי אֲנִי שׂוֹנֵא* גֵּרוּשִׁין”,+ אוֹמֵר יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, ”וְאֶת הַמְּכַסֶּה אֶת בִּגְדּוֹ בְּאַלִּימוּת”,* אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת. ”וְהִשָּׁמְרוּ בְּרוּחֲכֶם, וְאַל תִּבְגְּדוּ.+
17 ”הוֹגַעְתֶּם אֶת יְהֹוָה בְּדִבְרֵיכֶם.+ אַךְ אַתֶּם אוֹמְרִים, ’אֵיךְ הוֹגַעְנוּ אוֹתוֹ?’ עֲשִׂיתֶם זֹאת בְּאָמְרְכֶם, ’כָּל עוֹשֵׂה רַע טוֹב בְּעֵינֵי יְהֹוָה, וּבוֹ הוּא חָפֵץ’,*+ אוֹ בְּאָמְרְכֶם, ’הֵיכָן אֱלֹהֵי הַצֶּדֶק?’”
ג ”הִנְנִי שׁוֹלֵחַ אֶת שְׁלִיחִי, וִיפַנֶּה* דֶּרֶךְ לְפָנַי.+ וּפִתְאוֹם יָבוֹא אֶל הֵיכָלוֹ הָאָדוֹן,*+ אֲשֶׁר אַתֶּם מְבַקְּשִׁים; וְיָבוֹא שְׁלִיחַ הַבְּרִית, אֲשֶׁר בּוֹ אַתֶּם חֲפֵצִים. הִנֵּה יָבוֹא הוּא לָבֶטַח”, אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת.
2 ”אַךְ מִי יוּכַל לָשֵׂאת אֶת יוֹם בּוֹאוֹ, וּמִי יוּכַל לַעֲמֹד בְּהֵרָאוֹתוֹ? כִּי הוּא יִהְיֶה כְּאֵשׁ שֶׁל צוֹרֵף וּכְבֹרִית* כּוֹבְסִים.+ 3 וְהוּא יֵשֵׁב כְּצוֹרֵף וּמְטַהֵר כֶּסֶף+ וִיטַהֵר אֶת בְּנֵי לֵוִי; הוּא יְזַקֵּק* אוֹתָם כְּזָהָב וּכְכֶסֶף, וְהֵם יִהְיוּ לִיהֹוָה מַגִּישֵׁי מִנְחָה בִּצְדָקָה. 4 וּמִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלַיִם תֶּעֱרַב לִיהֹוָה כְּבִימֵי קֶדֶם וּכְמוֹ בַּשָּׁנִים הַקַּדְמוֹנִיּוֹת.+
5 ”אֶקְרַב אֲלֵיכֶם לְמִשְׁפָּט, וְאֶהְיֶה עֵד מָהִיר נֶגֶד הַמְּכַשְּׁפִים,+ נֶגֶד הַנּוֹאֲפִים, נֶגֶד הַנִּשְׁבָּעִים לַשֶּׁקֶר,+ נֶגֶד עוֹשְׁקֵי הַשָּׂכִיר,+ הָאַלְמָנָה וְהַיָּתוֹם,+ וְנֶגֶד הַמְּסָרְבִים לַעֲזֹר לַזָּר.*+ אֵלֶּה לֹא יָרְאוּ אוֹתִי”, אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת.
6 ”כִּי אֲנִי יְהֹוָה; אֵינֶנִּי מִשְׁתַּנֶּה.*+ וְאַתֶּם בְּנֵי יַעֲקֹב; טֶרֶם כְּלִיתֶם. 7 מִיְּמֵי אֲבוֹתֵיכֶם סַרְתֶּם מֵחֻקַּי וְלֹא שְׁמַרְתֶּם אוֹתָם.+ שׁוּבוּ אֵלַי, וְאָשׁוּב אֲלֵיכֶם”,+ אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת.
אַךְ אַתֶּם אוֹמְרִים: ”אֵיךְ נָשׁוּב?”
8 ”הֲיוּכַל אָדָם לִגְזֹל מֵאֱלֹהִים? אַךְ אַתֶּם גּוֹזְלִים מִמֶּנִּי”.
וְאַתֶּם אוֹמְרִים: ”אֵיךְ גָּזַלְנוּ מִמְּךָ?”
”בַּמַּעַשְׂרוֹת וּבַתְּרוּמוֹת. 9 אַתֶּם אָכֵן מְקֻלָּלִים,* כִּי מִמֶּנִּי אַתֶּם גּוֹזְלִים — כֵּן, הָאֻמָּה כֻּלָּהּ עוֹשָׂה כֵּן. 10 הָבִיאוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר,*+ לְמַעַן יִהְיֶה מָזוֹן בְּבֵיתִי;+ וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת”, אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת, ”וּרְאוּ אִם לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֶת אֲרֻבּוֹת* הַשָּׁמַיִם+ וְאַרְעִיף עֲלֵיכֶם* בְּרָכָה עַד בְּלִי דַּי”.*+
11 ”וְאֶגְעַר לְמַעַנְכֶם בַּטּוֹרֵף,* וְהוּא לֹא יַשְׁחִית אֶת פְּרִי אַדְמַתְכֶם, וְהַגֶּפֶן בִּשְׂדֵכֶם לֹא תִּהְיֶה עֲקָרָה”,+ אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת.
12 ”וְכָל הָאֻמּוֹת יַכְרִיזוּ כִּי אַתֶּם מְאֻשָּׁרִים,+ כִּי תִּהְיוּ לְאֶרֶץ עֶדְנָה”,* אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת.
13 ”דִּבְרֵיכֶם נֶגְדִּי הָיוּ קָשִׁים”, אוֹמֵר יְהֹוָה.
וְאַתֶּם אוֹמְרִים: ”אֵיךְ דִּבַּרְנוּ בֵּינֵינוּ נֶגְדְּךָ?”+
14 ”אַתֶּם אוֹמְרִים, ’לַשָּׁוְא אָנוּ עוֹבְדִים אֶת אֱלֹהִים.+ אֵיזוֹ תּוֹעֶלֶת צָמְחָה לָנוּ מִכָּךְ שֶׁמִּלֵּאנוּ אֶת חוֹבָתֵנוּ כְּלַפָּיו וְהָלַכְנוּ קוֹדְרִים לִפְנֵי יְהֹוָה צְבָאוֹת? 15 כָּעֵת אֲנַחְנוּ מַחְשִׁיבִים אֶת עַזֵּי הַמֵּצַח לִמְאֻשָּׁרִים. וְגַם עוֹשֵׂי הָרֶשַׁע מַצְלִיחִים.+ הֵם מְעִזִּים לִבְחֹן אֶת אֱלֹהִים וְאֵינָם נֶעֱנָשִׁים עַל כָּךְ’”.
16 אָז דִּבְּרוּ בֵּינֵיהֶם יִרְאֵי יְהֹוָה, אִישׁ עִם רֵעֵהוּ, וִיהֹוָה שָׂם לֵב וְהִקְשִׁיב. וְנִכְתַּב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו+ לְיִרְאֵי יְהֹוָה וּלְחוֹשְׁבֵי שְׁמוֹ.*+
17 ”וְהֵם יִהְיוּ שֶׁלִּי”,+ אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת, ”בַּיּוֹם אֲשֶׁר אֶצֹּר קִנְיָן מְיֻחָד.*+ אֶחְמֹל עֲלֵיהֶם, כְּפִי שֶׁחוֹמֵל אִישׁ עַל בְּנוֹ הַמְּשָׁרֵת אוֹתוֹ.+ 18 וְשׁוּב תִּרְאוּ אֶת הַהֶבְדֵּל בֵּין צַדִּיק וּבֵין רָשָׁע,+ בֵּין עוֹבֵד אֱלֹהִים וּבֵין מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹבֵד אוֹתוֹ”.
ד ”כִּי הִנֵּה הַיּוֹם בָּא, בּוֹעֵר כְּכִבְשָׁן,+ וּבוֹ כָּל עַזֵּי הַמֵּצַח וְכָל עוֹשֵׂי הָרֶשַׁע יִהְיוּ כְּקַשׁ. הַיּוֹם אֲשֶׁר יָבוֹא אָכֵן יְכַלֶּה אוֹתָם”, אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת, ”וְלֹא יוֹתִיר לָהֶם שֹׁרֶשׁ וְעָנָף. 2 אַךְ עֲלֵיכֶם, יִרְאֵי* שְׁמִי, תִּזְרַח שֶׁמֶשׁ צְדָקָה, וּמַרְפֵּא יִהְיֶה בְּקַרְנֶיהָ;* וְאַתֶּם תְּדַלְּגוּ כַּעֲגָלִים מְפֻטָּמִים”.
3 ”וְתִרְמְסוּ בְּרַגְלֵיכֶם אֶת הָרְשָׁעִים, כִּי יִהְיוּ הֵם כְּאֵפֶר תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלֵיכֶם בַּיּוֹם שֶׁאֶפְעַל”, אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת.
4 ”זִכְרוּ אֶת תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי, אֶת הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוִּיתִי בְּחֹרֵב עַל כָּל יִשְׂרָאֵל לְקַיֵּם.+
5 ”הִנֵּה אָנוֹכִי שׁוֹלֵחַ לָכֶם אֶת אֵלִיָּה הַנָּבִיא+ לִפְנֵי בּוֹא יוֹם יְהֹוָה הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא.*+ 6 וְהוּא יָשִׁיב לֵב אָבוֹת אֶל בָּנִים,+ וְלֵב בָּנִים אֶל אָבוֹת, פֶּן אָבוֹא וְאַכֶּה אֶת הָאָרֶץ וְאַקְדִּישׁ אוֹתָהּ לְהַשְׁמָדָה”.
(סוף תרגום כתבי־הקודש העבריים־ארמיים, ואחריו מופיע תרגום כתבי־הקודש היווניים)
פירושו ”שליחי”.
או ”אדון גדול”. נה״מ, ”אדונים”.
נה״מ, ”לחם”.
נה״מ, ”חלו [רככו] נא פני אל”.
ככל הנראה את דלתות המקדש, כחלק מתפקידם.
או ”הנאה”.
או ”ממזרח ועד מערב”.
או אולי ”מחללים אותי”.
או ”שלם; ללא דופי”.
או ”פגום; בעל מום”.
נה״מ, ”גוער”.
כלומר, אל המקום שבו הושלכה צואת הקורבנות.
או ”הערצה; יראת כבוד”.
או ”הדרכת”.
או ”והדרכה”.
או אולי ”בהדרכתכם”.
או ”בקיום התורה”.
או אולי ”את מקדש”.
כלומר, אלוהים.
נה״מ, ”עֵר ועונֶה”, את מי שער ואת מי שעונה.
נה״מ, ”שנית”, דבר שני.
או ”אשתך החוקית”.
או ”צאצאי”.
נה״מ, ”שָׂנֵא”, הוא שונא.
או ”ואת הנוהג באלימות”.
או ”מוצא הנאה”.
או ”יכין”.
או ”האדון האמיתי”.
או ”וכסבון”.
או ”יצרוף”.
או ”השוללים מן הזר את זכויותיו”.
או ”לא השתניתי”.
או אולי ”בקללה אתם מקללים אותי”.
או ”המחסן”.
או ”סכרי”.
נה״מ, ”והריקותי [ארוקן] לכם”.
או ”עד אשר דבר לא יחסר”.
ככל הנראה הכוונה למכות חרקים.
או ”תענוג; הנאה”. נה״מ, ”ארץ חפץ”.
או ”ולמהרהרים בשמו”. או אולי ”ולמוקירי שמו”.
או ”קניין יקר; נבחר”. נה״מ, ”סגולה”.
או ”מכבדי”.
נה״מ, ”בכנפיה”.
או ”ומעורר היראה”.